מדובר בנערים ונערות בני 18-19, תוצרים ישירים של שתים-עשרה שנות לימוד במערכת החינוך בישראל, שדורשים לדעת לאן נעלם החינוך ממערכת החינוך.
לדידם, נמצאת מדינת ישראל, שישים ואחת שנים לאחר הכרזת העצמאות, בסכנת הכחדה, עקב גסיסה פנימית ולא בשל אויב מחוץ.
הנציגים, חדורי המוטיבציה, ביקשו להיפגש עם מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן דוד, והיו לאורחי ישיבת העבודה שנערכת אחת לשבוע בלשכת המזכ"ל והפכה חגיגית ו"כחולה", עם נציגי החולצות הכחולות והשרוך האדום.
ללא ספק מדובר בזן נדיר ונכחד..הנציגים , הנמצאים לקראת סיומה של שנת השרות "גרעין עודד" כאמור, מדברים בהתלהבות, עם ניצוץ בעיניים ובאמת ובתמים מוכנים לעשות מעשה ולהביא לשינוי ערכי במדינת ישראל.
ישבנו, מחויכים וגאים, אך גם קצת, איך נאמר, ספקנים, עם ניסיון של 15-20 שנים מעליהם. ניסינו לאתגר, הקשינו, אך ניכר כי דבר לא יפיל את רוחם של ארבעה בני נוער, שנבחרו לייצג תנועה שלמה כמעט, שבלב שלם אני יכולה לכנותם, "מלח הארץ" ותוצר חינוך ערכי של בני המושבים: נמרוד לאופר, בן מושב כפר טרומן, איל אורן ועומר גמר מהיישוב נירית ודור נדב מצורן.לכל אורך הדרך זוכה החבורה לליווי על ידי דקל עוזר ממושב עדנים, חניך לשעבר בתנועת בני המושבים וכיום עורך דין, שעושה הכל כמובן בהתנדבות.
אייל עוזון, העומד בראש תנועת הנוער, בני המושבים, ישב מחויך וגאה, לנוכח הדברים שנאמרו בחדר, שלזר לבטח היו נשמעים כאילו לקוחים היו ממיתוס "מצדה" , טרומפלדור או בר-כוכבא לפחות.
בשיחה שקיימנו, טענו הארבעה כי מערכת החינוך, אותה מערכת האמורה להכשיר את דור העתיד להיות דור ההנהגה הבא במדינתנו הקטנה, אינה מעצבת את ערכי הדור ואינה מסייעת לגיבוש זהות ישראלית ונראה כי נהפכה בשנים האחרונות להיות "מערכת השינון והלימוד", ללא איזון עם הצד החינוכי-ערכי. "חוסר זה מביא להידרדרות מוסרית בחברה הישראלית המתבטאת בירידה חדה בכבוד למורה, עליית אחוז המשתמטים משרות צבאי ואחוז היורדים מהארץ, עליית אחוזי הפשיעה במדינה, חוסר סובלנות בכבישים, השתעבדות לטכנולוגיה, חלופות חינוכיות בדמות תכניות מציאות ועוד" הוסיף וחידד ודור נדב מצורן .
הם, בוגרי מערכת החינוך, המכונים לא אחת, "דור העתיד" של מדינת ישראל, לוקחים אחריות על מצבה של המדינה ומתחיבים לפעול למען שינוי סדר העדיפויות הלאומי וקידום מערכת החינוך לראש סדר העדיפויות. מעגל "חינוך-חברה-ביטחון" הנו מעגל מחויבויות בעל חשיבות לאומית אחידה, בלתי ניתן להפרדה לדידם.
בעצומה שהכינו ועליה מחתימים גופים ואזרחים רבים ברחבי הארץ, הם קוראים להקמת מערכת חינוך ערכית בישראל שתהא מושתתת על שני בסיסים (מתוך העצומה):
קידום נושא החינוך כנושא מרכזי בהווי החברה הישראלית.
החינוך מקנה את הכלים והערכים לתפקוד כאזרחים בוגרים בחברה דמוקרטית. רוב בעיותיה של מדינת ישראל כיום נובעות מחינוך לקוי. לפיכך יש לשים את החינוך
במרכז השיח הציבורי, להוקיר ולקדם את אלה העוסקים במלאכת החינוך.
קידום חינוך ערכי בישראל, תוך פיתוח שיטות ומדדים חדשים להערכת הישגים חינוכיים.
מערכת החינוך כיום מוערכת בעיקר במדדים של הצלחה בלימוד ושינון. במשך השנים לא השכילה המערכת לפתח ולהציב מדדים ערכיים לחינוך. נראה כי מערכת החינוך הפורמאלית נשענת על מערכת החינוך הבלתי פורמאלית, בכל הנוגע לחינוך לערכים. לצערנו, מספר בני הנוער והילדים הלוקחים חלק ממערכת החינוך השנייה הנו פחות מעשרה אחוזים.
אנו דורשים בניית תוכנית חינוך ערכית לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים. אנו שואפים לשתף פעולה עם משרד החינוך, גופים חינוכיים, כלכלנים, אנשי רוח ובני נוער בבניית תוכנית זו, והכנסתה ההדרגתית ל"תוכנית הליבה" של משרד החינוך.
מדינת ישראל התאפיינה מאז ומעולם כבעלת המשאב היקר ביותר – המשאב האנושי. זוהי מדינה אשר חרטה על דגלה ערכים כגון: ציונות, אהבת המדינה, עבודה, כבוד, אחריות, רעות וערבות הדדית בין אזרחי המדינה. בזכות ערכים אלה קמה מדינת ישראל, וכיום, בשעה בה אנו מיישרים מבט ומסתכלים אל עיניי החברה הישראלית אנו מזהים סדק ההולך ונפער בחברה בין הרצוי – למצוי. ערכים אלה הם בעלי חשיבות רבה על חברת המדינה. הם אלה המעצבים את תרבות אזרחי המדינה ואופיים. אם לא תשכיל מערכת החינוך להכניס מיד ועכשיו, בתהליך נכון והדרגתי ערכים אלו ל"תוכנית הליבה", ניכר כי בעוד מספר שנים תעמוד מדינת ישראל בשאלה:"ישראל, לאן?
לשיטתם, בנוסף ללימוד ושינון החומר הנלמד – יש להכין מערכת שיעורים פעילה הבנויה על דוגמא אישית, הווי וכיף לעידוד הזדהות התלמיד עם ערכי השיעור והמורה. בנוסף למבחנים – הם מציעים לאפשר יציאה לפעילויות חברתיות מאורגנות.
החבורה מציעה גם מדדים ארוכי טווח להערכת התלמידים, בנוסף לאלו קצרי הטווח, הנהוגים במוסדות החינוך הפורמאליים בארץ, בדמות: הרצון להתגורר בישראל, שיעורי הפשיעה ואחוז הנשירה מבתי הספר.
לשיטתם, הדרך היחידה להצלחה, לשגשוג ולהקניית ביטחון למדינת ישראל, תלויה במערכת חינוך מצוינת ולשם הם שואפים.
הפתרון המוצע מבחינתם הנו למדוד את מערכת החינוך במדדים נוספים שיובילו לתחרות לחיזוק הערכים, במקום המדדים המסורתיים הנהוגים כיום, מתוך הבנה כי "ערכים הם תוצאה של מדדים". ויש להם גם דוגמאות:
כמות הנושרים מבתי הספר - מדד שמחזק את ערך כבוד האדם והשוויון.
כמות מקרי הגזענות - גזענות כנגד מיעוטים, אנטישמיות וכו'.
כמות מקרי האלימות מחוץ לבתי הספר ועבירות בני נוער - מדד לשמירה על החוק וכבוד האדם.
בימים אלה ממשיכים נציגי "עצומת ערכי הדור" להיפגש עם גופים שונים במשק ומנסים לקדם מהלכים מול משרדי הממשלה השונים. בחודשים הקרובים מתוכננת עצרת גדולה בכיכר רבין, בה מקווים כי יקבלו חשיפה משמעותית וכח מהשטח.
עד כה הצליחו הנערים לרתום מס' גופים משמעותיים, ביניהם: ארגון הסטודנטים הארצי, התאחדות הסטודנטים הארצית, תנועת המושבים, תנועת הקיבוצים,עמותת אילים ועמותת "הכל חינוך".
ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל אמר: "הביטחון האמיתי מתחיל בחינוך", ציטט עומר גמר מנירית, לקראת סיום הישיבה ונמרוד לאופר מכפר טרומן הוסיף והזהיר:" כי
אם לא נגבש זהות ישראלית בעם ישראל בקרב אזרחי המדינה, לא נצליח להסביר לדורות הבאים את הצורך בשמירה על קיום המדינה, אם לא ננחיל בקרב אזרחי העתיד את ערך כבוד האדם לא נצליח להתמודד עם הפשיעה, אם לא ננחיל את ערך העבודה לא נתגבר על בעיות האבטלה".
איל אורן מנירית סיים בהקבלה לגידולי מים הניתנים להעברה ממקום למקום והזהיר:" כי אם נצמיח דור ללא שורשים וללא ערכים, נעקר בשלישית ממדינת ישראל".
במסגרת קמפיין המודעות, הקימה החבורה אתר אינטרנט, בו ניתן להביע תמיכה, להעיר, להתנדב, לסייע וכמובן גם לחתום על העצומה. כתובת אתר האינטרנט www.hinoch.org.il