בתום עבודה מאומצת הגיש יו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים עו"ד עמית יפרח את התייחסותן המפורטת של התנועות המושביות ל"קול הקורא" שפרסמה הוועדה הציבורית לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית הנכללת במקרקעי ישראל.
הוועדה הוקמה על ידי ממשלת ישראל בהמשך לישיבתה בדגניה, במלאת 100 שנים לקיבוץ הראשון.
בפניה שצורפה לחוברת שהוגשה ליו"ר הוועדה, ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים, כותב מאיר צור, מזכיר תנועת המושבים: נקודת המוצא שלנו היא שההתיישבות החקלאית בישראל פעלה ופועלת מאז ומעולם בעבור טובת המדינה. לתפיסתנו, גם היום, יכולה וצריכה ההתיישבות להיות כלי מדיני, חברתי, כלכלי, ביטחוני וסביבתי בעבור מדינת ישראל. אין בדברים הללו כדי לאיין את מעמדם וזכויותיהם של החקלאים והמתיישבים או כדי לדחוס אותם לזווית ראייה צרה ומוגבלת של משרתי המדינה ללא כל התחשבות בצרכיהם ובזכויותיהם כאזרחים שווי-מעמד.
הפרק הראשון על סדר יום הוועדה נקרא "המדיניות הרצויה בעניין מעמד החקלאים והמתיישבים בקרקע חקלאית, באופן שתביא בין השאר לצמצום החיכוך עם רשות מקרקעי ישראל".
עמדת תנועות המושבים עומדת על צורך בעיגון פורמאלי של זכות החכירה-לדורות בכל שטחי משבצת הקבע, בחוזה חכירה לדורות ל-196 שנים, שינוסח בשיתוף נציגיהם המוסמכים של המתיישבים וירשם במרשם המקרקעין. זאת ועוד, היעודים והשימושים השונים במסגרת מטרות החכירה בשטח חלקת המגורים יהיו כפופים לחוקי התכנון והבנייה בלבד, ללא מעורבות רמ"י. על שטחים אלה יחולו ההסדרים הכספיים כפי שנעשו במגזר העירוני לגבי חוכרים ותיקים. הקרקע תהיה בחכירה לדורות של האגודה וחבריה, ולא בבעלותם, אולם החכירה תהיה עם מלוא הזכויות. עוד צוין, בשטחים החקלאיים יתאפשר שימוש חקלאי חופשי על ידי המתיישבים ו/או במסגרת האגודה החקלאית ו/או במשותף ע"י מספר אגודות החקלאיות וגם על דרך של עיבוד אזורי באמצעות גופי התיישבות אזוריים. שיתופי פעולה או החכרות משנה לגופים חיצוניים אחרים, יעשו בכפוף למנגנוני חוק ההתיישבות אשר נדרש להתאימם ולעדכנם לתקופתנו.
בפרק השני - הקשר בין הקצאת קרקע למגורים ביישובים החקלאיים ובין הקצאת הקרקע החקלאיתבמסגרת משטר הנחלות, גורסת עמדת תנועות המושבים כי משטר הנחלות מהווה התחייבות חוזית בין המדינה למתיישבים ולאגודות, והנחלות הנן קניינם של המתיישבים ו/או האגודות, לפי העניין. הנחלה המוחכרת לדורות למתיישב ו/או לאגודה כוללת בתוכה את כל השימושים הקשורים למגורי המתיישב ומשפחתו, הפעילות החקלאית והפעילות היזמית הלא-חקלאית. יש לראות בנחלה מקשה אחת, גם אם יעשו הסכמים לגבי שימושים לא חקלאיים כגון פיצול נכסים ביעוד למגורים, ובלבד שישמר הקשר בין חברי האגודה לנחלותיהם. ולסיכום - תכלית הקשר בין המתיישבים חברי האגודה לבין הקרקע החקלאית הנה כאמצעי וכמטרה להבטחת פיזור האוכלוסייה, שמירת הקשר בין המתיישב לאדמתו ומניעת ריכוז הקרקע החקלאית בידי מעטים.
בפרק על קביעת שיעור אופטימלי של דמי החכירה לנחלה חקלאית בשטח המחנה ו/ואו שטחי משבצת אחרים המהווים "קרקע עירונית": עמדת תנועות המושבים כי היוון למגורים ולתעסוקה והקניית מלוא הזכויות בתנאים כספיים צריכים לקבל מעמד זהה לאלו שנקבעו במסגרת הרפורמה במגזר העירוני. באשר לשטחים החקלאיים נכתב כי יישמר העיקרון הקובע את דמי החכירה השנתיים כאחוז מסוים מההכנסה הפנויה על בסיס של "חקלאות בעל', תוך שילוב מרכיב הנחות במחיר לישובים בקווי העימות ובאזורי עדיפות לאומית. יש לקחת בחשבון את תרומת החקלאות לתועלות סביבתיות ציבוריות ולהפחית את שווי התועלת מדמי החכירה או לסבסד את החוכרים באופן עקיף.
בפרק על בחינת מכסות הקרקע (תקנים) לעיבוד חקלאי עומדות תנועות המושבים על שמירת גודל הנחלה, מספר הנחלות וסה"כ גודל המשבצת. עדכונים, ככל שידרשו, יהיו רק על בסיס בקשת החוכרים ובכפוף לזכויותיהם, ולאור בחינה והמלצת הגופים המקצועיים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ואישור השר הממונה על משרד זה. השלמת שטח המשבצות החסרות, לפי תקן הנחלות המאושר הנוכחי לכל יישוב תיעשה על בסיס מצאי קרקעות זמינות ובתיאום עם מחזיקי אותן קרקעות. תקבע תקופת מעבר הולמת לצורך אכלוס הנחלות הבלתי מאוישות במושבים . חובת עיבוד הקרקע תמשיך להוות עקרון בסיסי של החכרת מקרקעי ישראל לחקלאות.
עמדת תנועות המושבים בפרק מספר5 - זכות ייזום של המחזיק בנחלה או בשטח המשבצת, גורסת כי יש לשמר ולחזק את האפשרות להפעלת פעילות לא חקלאית ויזמויות עסקיות מגוונות בחלקת המגורים באופן מידתי כפרנסה משלימה. עמדת תנועות המושבים גורסת כי בשטחים החקלאיים יתאפשרו שימושי קרקע המיועדים לפעילויות שלהן זיקה לחקלאות כמו למשל: מאגרי מים ומט"ש, אתרי קומפוסט, מתקני תיירות חקלאית, עיבוד ראשוני לתוצרת חקלאית, יקב, בית-בד, משתלה, אורווה וכד' כחלק מה"משק החקלאי" ושרשרת היצור החקלאי, וללא צורך בשינוי יעוד הקרקע ו/או תשלום נוסף/נפרד.
נושא פרק 6הוא יכולת המינוף של הקרקע החקלאית כבטוחה לקבלת אשראי בנקאי לפיתוח החקלאות. עמדת תנועות המושבים תומכת באפשרות לשעבוד קרקע חקלאית כבטוחה לאשראי, אך תוך אפשרות מימוש השעבוד רק לפי מדיניות ההקצאה הקיימת (ללא מכרז ולזכאים שיוגדרו).