במקרים בהם מדובר בפעולה שנויה במחלוקת, תהא על הועד חובה להעביר את ההכרעה לאסיפה הכללית

** הודעה לעתונות **

מאת: עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים
לעיתים רבות עולה השאלה במושבים לגבי הזכויות הקנייניות או החוזיות הקיימות בחלקות החקלאיות במושב או כפי שנהוג לכנותן חלקות ב' ו/או ג', כמוכן מתקיים דיון תמידי על מעמד האגודה החקלאית ויכולתה לקבל החלטות בנוגע לקרקעות אלו במסגרת מערכת יחסיה עם חברי האגודה בעלי הנחלות. לפנינו מקרה אשר בו נידון הנושא בפני בית המשפט והכרעתו במקרה דנן מובאת בפניכם.


חבר האגודה  ובר רשות בנחלה  במושב הנמצא בחוזה משבצת תלת שנתי, ביקש להשכיר שטח בחלקה ב' בנחלתו  לחברה סלולארית לצורך הקמת אנטנה סלולארית. חבר האגודה והחברה הסלולארית פנו לועד האגודה, וזה אישר את הבקשה, בכפוף לתנאי שהקמת האנטנה תחייב קבלת אישור האסיפה הכללית.
נחתם הסכם במסגרתו המושב וחבר האגודה הוגדרו כמשכירים והחברה הסלולארית כשוכרת, כשבהסכם לא אוזכר התנאי של אישור האסיפה הכללית. אך בחלוף מספר חודשים בודדים החליטה האסיפה הכללית שלא לאשר את הקמת האנטנה, לאחר שקיבלה מידע בדבר הסכנות הקיימות מהקמת אנטנות  סלולאריות.
חבר האגודה טען, כי זכויותיו בחלקה הן מעין קנייניות, ואילו המושב הוא הגוף המנהל ולפיכך הוא רשאי להשכיר את החלקה. מעבר לכך, הוא טוען, כי הועד היה מוסמך לחתום על ההסכם ולא נדרשה הסכמת האסיפה הכללית, מה גם שחתימת חברי ועד המושב מעידה על הסכמת האגודה להסכם, ומשנחתם ההסכם התבטל התנאי לפיו נדרש אישור האסיפה  הכללית.
לאור כל זאת, תבע כחצי מיליון שקלים חדשים בעילת הפרת חוזה ולחילופין בעילת גרם הפרת חוזה.
מנגד, טען המושב, כי חבר האגודה הוא בר רשות בלבד, ואין לו כל זכות בחלקה מעבר לזו המוענקת לו על ידי המושב. לאור זאת, שעה שהוא מבקש לעשות בחלקה שימוש שאינו חקלאי נדרשת הסכמת המושב, ובמקרה זה, הסכמת האסיפה הכללית. לחילופין, טען המושב, כי אף אם לא נדרשת הסכמת האסיפה הכללית, הועד החליט לבקש אישורה, ומשלא נתקבל האישור, אין לחבר האגודה אפשרות להתלונן. בנוסף, טען המושב, כי לא נכרת הסכם בין חבר האגודה למושב, ולחילופין, שלהסכם קדם תנאי מתלה של אישור האסיפה הכללית, שהיה ידוע לצדדים, וחתימת חברי הועד הייתה בכפוף להחלטת זו.
לגבי הזכויות בנחלה, הבהיר בית המשפט, כי החלקה מושכרת למושב על ידי מינהל מקרקעי ישראל עבור חבריה, ומשמעות הדברים היא, שזכויות המושב הן מעין קנייניות, בעוד זכויותיו של חבר האגודה בחלקות הללו הן זכויות חוזיות בלבד.
לגבי ההסכם שנכרת, קבע בית המשפט, כי אמנם קיים הסכם לפיו מתיר המושב לחבר האגודה להשכיר את החלקה לחבר הסלולארית, אך הסכם זה הוא חוזה על תנאי.
לעניין השאלה האם די בהסכמת הועד או שיש גם צורך באישור האסיפה הכללית, קבע בית המשפט, כי הסמכות נתונה אמנם לועד, אך אין עליו החובה לעשות בה שימוש, והוא רשאי, כל עוד הוא פועל בתום לב ובגילוי נאות, לקבוע כי הוא נדרש לאישור האסיפה הכללית. בית המשפט הוסיף, כי במקרים בהם מדובר בפעולה שנויה במחלוקת, תהא על הועד חובה להעביר את ההכרעה לאסיפה הכללית.
לאור כל האמור, בית המשפט הכריע, כי המושב הוא בעל הסמכות לקבוע האם רשאי היה חבר האגודה לחרוג מהמטרה שלשמה הוענקו לו הזכויות בחלקה מלכתחילה, והועד היה רשאי להתלות הסכמתו באישור האסיפה הכללית. בית המשפט הוסיף, כי התנאי היה ידוע לצדדים, ועל כן חתימת ההסכם הייתה רק שלב ראשון, וההסכם היה נכנס לתוקף רק באם יאושר על ידי האסיפה הכללית.
מעבר לכך, השכרת מקרקעין לצורך הקמת אנטנות סלולאריות, הינה שאלה הנתונה במחלוקת, וקשה לטעון שנפל פגם ברצון הועד להביאה לידי הכרעה באסיפה הכללית. הועד פעל באופן ראוי וסביר במהלך העניינים, ודין העתירה להידחות.

ניהול ושיווק האתר: Exactive Marketing      

 

 נחלה

 

  • |
  • © 2012 כל הזכויות שמורות לתנועת המושבים
  • |
  • מונסייט בניית אתרים