במו"מ קדחתני שמתנהל בחודשים האחרונים בין נציגי החקלאים לנציגי משרדי האוצר, התמ"ת, הפנים והחקלאות, בעניין העובדים הזרים, הוצגה יוזמה חדשה לפיה יסכימו החקלאים להורדת מכסות העובדים הזרים לחקלאות, ובתמורה יעלה מספרם של העובדים העונתיים שמגיעים לעבודה בפרקי זמן של 4-9 חודשים, בהתאם לעונות החקלאיות, עפ"י צרכי החקלאים ובהתאם לעונה הרלוונטית.
כיום עומדת מכסת העובדים הזרים הקבועים בחקלאות על 25,400 עובדים. בפועל נוצר מצב בו מחד ישנם עובדים קבועים השוהים בארץ ואינם מועסקים בתחום, ומאידך יש משרות שאינן מאוישות, כאשר ישנה מגמת כרסום מתמשכת במכסת העובדים הזרים, מה שמאיים על ענף החקלאות כולו. היוזמה החדשה שתבטיח שהבאת העובדים תתבצע על סמך הביקוש האמיתי ובעונה החקלאית הרלוונטית, תמנע מצב אבסורדי זה.
מאיר צור - מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, שיזם את המהלך יחד עם מאיר יפרח - מזכיר ארגון מגדלי ירקות ואבשלום (אבו) וילן - מזכיר התאחדות חקלאי ישראל, טוען כי ההצעה המונחת על שולחן הממשלה תציל את החקלאות הישראלית: "חסרים כיום כ-5000 עובדים בענפי החקלאות השונים. הדרך היחידה להתמודד עם המחסור בכוח אדם והקיצוצים הנוספים שהממשלה מבקשת לבצע היא על ידי הבאת עובדים עונתיים שיענו על צרכי החקלאים".
במטרה למנוע את הסחר המתקיים בין חברות כוח אדם וניצול העובדים, האחריות על הבאת העובדים והחזרתם למדינתם תוטל על החקלאי עצמו. זאת ועוד, לא ניתן יהיה להעביר את העובדים העונתיים מתפקידם אלא במקרה של חוסר שביעות רצון הדדית, על פי בקשתם, ובכפוף להסדרים שייקבעו מראש. במסגרת ההסדר תגביר המדינה את האכיפה על עובדים הבורחים ממעסיקיהם ("ברחנים") ויוגדלו משמעותית הקנסות המוטלים על חקלאים שמעסיקים עובדים ללא היתר.
עקרונות ההסדר:
• הורדה משמעותית של מספר העובדים הקבועים בחקלאות והבאת עובדים עונתיים עפ"י הצורך, כך שכל חקלאי יוכל להביא את מספר העובדים הנחוצים לו לעונה הרלוונטית.
• העובדים העונתיים יגיעו לפרקי זמן שיוגבלו ל 4-9 חודשים בלבד, לפי העונות החקלאיות.
• כל עובד יוכל לשהות בישראל במצטבר לא יותר מ 63 חודשים (כ-5 שנים).
• האחריות להבאת העובד ושילוח תוטל על החקלאי עצמו.
• תוגבר האכיפה כנגד עובדים שיברחו ממעסיקיהם ("ברחנים") כמו גם האכיפה על חקלאים שמעסיקים כאלה.