על תולדות מושב ברק
1. שם ומיקום: המושב נקרא על שם ברק בן אבינועם (שופטים, פרק ה'), אשר ניצח את סיסרא, שר צבאו של יבין, מלך חצור. מיקומו בחבל תענך שבעמק יזרעאל (העמק), מדרום לעיר עפולה. הוא נוסד באוגוסט 1956 ומהווה אחד מ-11 מושבי עובדים, שהוקמו בחבל תענך במסגרת התיישבות איזורית. הוא משתייך למ.א. "הגלבוע" ונמצא באיזור נוף קסום.
2. התארגנות וייסוד: הייחוד בייסודו של ברק, לעומת המושבים שנוסדו בארץ אחרי קום המדינה, הוא שעוד בחו"ל בחרנו להתיישב ביחד במושב עובדים וידענו כי אנו עתידים להקים את ביתנו בעמק. הגרעין המייסד מנה 50 משפחות יוצאי מרוקו, אשר התארגנו לעליה, במשך כשנה וחצי במסגרת התנועה הציונית "הבונים". רוב חברי הגרעין מהעיר קזבלנקה ומעוטם מהעיר פורט-ליוטה. בתקופה ההכשרה בחו"ל סייעו לנו שני שליחים מטעם תנועת המושבים בארגון, בהקניית עקרונות המושב ובמגעים עם הסוכנות היהודית. היה לנו, מטעם התנועה, מועדון חברים משלנו בו נפגשנו לדיונים, להרצאות, לפעילות חברתית ולאירועים חגיגיים. הכרנו זה את זה, חגגנו זה עם זה, יצאנו לנופש בחיק הטבע ולעבודה מעשית בחקלאות בחווה של יהודי כחלק מהכשרתנו.
העליה ארצה הייתה חפוזה ולפני המועד המתוכנן מחשש שמא שלטונות מרוקו, אשר זכתה לעצמאותה, ינעלו את שערי העליה. אחרי שהיה של כחודשיים במחנה עליה בקזבלנקה (בתנאים של מחנאות) ושבוע בצרפת הגענו ארצה באוגוסט 1956 ועלינו על הקרקע במושב היישר מהאוניה, ללא תחנת מעבר.
3. צעדים ראשונים בארץ: המגע הראשון עם הארץ לא היה מרנין: חום אוגוסט כבד, ללא צל, ללא דרכים, ללא שיח לרפואה. רק בתים פזורים בשממה, בתים בשטח 42 מ"ר בלי חשמל, בלי ריצוף, בלי דלתות. שירותים בחוץ, מיטות ברזל, שולחן קטן ושרפרפים אחדים. שאלת הפרנסה בשנתיים – שלוש ראשונות היתה קריטית. מכיוון שהקרקע טרם הוכנה לעיבוד ומים אין, הועסקנו בעבודות "דחק" מטעם המדינה, הסוכנות או הק.ק.ל, כגון: חפירת תעלות ניקוז, קטיף טבק, נטיעות, וכו'... בשל העליה ההמונית באותם ימים לא היתה מספיק תעסוקה לכל. הקמנו מיד "וועדת תעסוקה" לשיבוץ החברים בעבודה ע"פ מספר הנפשות במשפחה. שכרנו שולם בתלושים מיוחדים, שאפשר היה להשתמש בהם רק בצרכניה המקומית. כאשר כלו עבודות "הדחק" הקימה הסוכנות "גן ירק" ע"מ לספק תעסוקה לשישה מושבים באיזור. גן זה שימש "בית ספר" לעבודה מעשית בחקלאות ולמדנו לגדל כותנה, אגוזי אדמה, סלק סוכר ומיני ירקות.
4. התפתחות המשק: הסוכנות היהודית לא הזדרזה לרשת את האדמות כדי לאפשר לנו לעבד אדמותינו כמושבניקים עצמאיים. רק אחרי הפגנה בירושלים היא עשתה כן ובשנת 1957 קבלנו לרשותנו את החלקה הראשונה בת 7 דונם (חלקה א'). עם השנים קיבל כל מתיישב חלקות ב', ג', ד' ובסה"כ 40 דונם שלחין. בשנות ה-60 ניטע פרדס משותף על שטח של 300 דונם. ניתנה לנו מכסת עופות של 100 מטילות כל אחד שהלכה וגדלה עם הזמן. בצעדינו הראשונים במושב ליוו אותנו מדריכים חקלאיים וחברתיים מטעם הסוכנות היהודית ותנועת המושבים.
בעשור השני למושב, אחרי חבלי קליטה קשים ומכשולים, המשק התפתח. לקראת סוף שנות ה-70 גידלנו במושב: כ-1000 דונם כותנה, 330 דונם הדרים, כ-200 דונם כרם זיתים, 150 דונם כרם לענבי יין, כ-300 דונם בצל, 30 דונם חממות ורדים וכמה מאות דונם גידולי בעל. מקור הכנסה נוסף היה מעבודות חוץ, בייחוד של הנשים.
עם פרוץ המשבר בהתיישבות העובדת בסוף שנות ה-80 הלך ופחת מספר החברים המתפרנסים מחקלאות בלבד. לעומת זאת הלך וגדל מספרם של אלה שמצאו פרנסה מחוץ למושב. חלק מהחברים משלבים עבודה במשק עם עבודת חוץ ותמצאו בינינו עובדי הוראה, אחיות, עובדי בנק, פקידים בדרגות שונות, עובדי תעשיה, בעלי עסקים עצמאיים ומהדור השני מהנדסים, עו"ד, לבורנטים, מיקרוביולוגים, קצינים בקבע, אנשי ביטחון, רוקחים, רופא, פסיכולוג, אקדמאיים, וכו.. ייאמר כי במשך כל תקופת המשבר, אשר פקד את ההתיישבות, המשיך המושב לתפקד כאגודה, עם הנהלה נבחרת וועדות פעילות. בשנת 2002 חתמנו על הסדר פרעון חובות עם מנהלת ההסדר ואנו משוחררים לחלוטין מעיקולים.
5. הרכב האוכלוסיה: בברק 60 נחלות. מהגרעין המייסד, אשר מנה 50 משפחות חיים עמנו היום במושב 4 משפחות ו-7 אלמנות. ב-18 נחלות יושבים בנות/בנים ממשיכים. בנחלות פנויות או אשר התפנו במשך השנים נקלטו 17 בנות/בנים בני המושב.ביתר הנחלות נקלטו חברים מחוץ למושב: תמצאו ילדי הארץ, ילידי פולין, רוסיה,רומניה, בלגיה, עירק, תורכיה ומצרים. מלבד בעלי נחלות גרים במושב 27 משפחות ללא נחלה. ס"ה מתגוררות בברק 84 משפחות עם 270 נפשות . המושב עומד על סף התרחבות. מתוכננות 120 יחידות בהרחבה, אשר יגדילו ויצעירו את האוכלוסיה. המושב הקצה לכך את השטח המתאים והתוכנית בשלבי אישור אחרונים ע"י הרשויות. לאחרונה עבר המושב מתיחת פנים והותקנו בו מדרכות, תאורה, שילוט והיד עוד נטויה לשיפור איכות החיים.
6. תרבות וחינוך: לרשות המושב עומדים מבנים ומתקנים התורמים לפעילות תרבות וחברה, כגון: אולם להתכנסויות ואירועים חגיגיים, אולם ספורט עם טריבונות, בית כנסת, 2 מועדוני נוער, גן ילדים, מזכירות, חדר ישיבות, מגרש כדורסל, פארק נוי עם מתקני שעשועים. מערכת החינוך מסועפת ומקיפה את כל הילדים מתינוקיה, פעוטון, גן ילדים, בי"ס יסודי ובי"ס תיכון סמוך לעפולה. ביה"ס היסודי הסמוך למושב בו למדו ילדי המושבים ברק ודבורה בלבד התרחב עם השנים והפך לבי"ס איזורי הקולט תלמידים מ-12 ישובים. יתרה מזאת – ההישגים המרשימים של ביה"ס הניעו את מושבי ההתיישבות הוותיקה לצרף את ילדיהם לבית ספרנו. גם פעילות נוער, מבוגרים וקשישים זוכה לתשומת לב.
7. המייסדים: ראוי לסיים תקציר זה באזכור החברים שבזכותם קם והיה המושב:
* בראש הקבוצה הגדולה מהעיר קזבלנקה עמדו:
- ליאון עמרם ז"ל
- ויקטור פרץ יבל"א
* בראש הקבוצה מהעיר פורט – ליוטה עמדו:
- עמרם אמסלם ז"ל
- עמרם בן עזרא ז"ל