מושב ספסופה נוסד בתחילת שנות ה- 50.
תחילה יושב ע"י עולים חדשים מהונגריה, אך לאחר כשנה עזבו עקב התנאים הקשים והריחוק ממרכז הארץ ומשום שהעולים ברובם היו עירוניים במקור. במקומם הובאו למקום עולים ממדינות המערב כאשר 80% ממרוקו ו- 20% מתוניס. סה"כ התיישבו במהלך השנים 1954 - 1953 64 משפחות
כל משפחה קיבלה בית שנבנה ע"י הסוכנות היהודית, חצי פרדה. (כמובן פרדה אחת לשתי משפחות), פרה ולול עופות מטילות של כ- 200 עופות למשפחה. כמו כן ניטעו ע"י המתיישבים החדשים כרמים של ענבי מאכל ונשירים תפוח עץ ואפרסק.
המושב לווה ע"י מדריכי הסוכנות ופעל כאגודה חקלאית שיתופית. הוקמו מוסדות היישוב, נבחר ועד אגודה, אושר תקנון האגודה שהוצע ע"י הרשויות המיישבות, והמושב שוייך לתנועת המושבים.
ספסופה של אותם שנים הצמיחה מקרבה את ההנהגה האזורית, ורוב המוסדות האזוריים נוהלו ע"י בני המושב. בין האנשים המפורסמים ניתן למנות את קדוש שמעון שכיהן כ- 15 שנים כראש מועצה אזורית, יצחק נעים ז"ל שהיה מנהל בנק עין-חי וכן את רענן נעים שבהמשך הקים את מושב רמות נפתלי והיה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בשנות ה- 80, אוחנה יהודה ז"ל שניהל את המחצבה והמשפחטה האזורית ואלבז שמעון שהיה מנהל אגודת המים האזורית (מי הגליל) וכיהן כמזכיר מחוז הצפון בתנועת המושבים.
שנות ה-50 וה- 60 במושב ספסופה עברו בצל מדיניות הצנע ששררה במדינת ישראל, אך יחד עם זאת, בהסתמך על סיפורי הוותיקים היו אלו שנים שבהם שררה אחווה רבה בין כל חברי המושב, וכולם השתתפו בשמחתו של כל חבר מהיישוב. החתונות וברי- המצווה התקיימו במושב ולעיתים נסגר רחוב, נפתחו שולחנות ברחוב והאירוע אחז בכל חברי היישוב.
בני הישוב שהגיעו לגיל תיכון נשלחו לפנימיות ברחבי הארץ והתערו באוכלוסייה של מדינת ישראל. במושב של אותם ימים כבר היה בכל בית סוס ועגלה ואפילו מעט מכוניות ולאגודה השיתופית כבר היו טרקטורים ששימשו לעיבוד מטעים, ומשאית שהובילה תוצרת חקלאית מהיישוב והביאה תערובת לעופות.
בשנות ה- 70 ובעיקר לאחר מלחמת יום הכיפור חלה תנופת פיתוח אדירה, הלולים הישנים גדלו והוחלפו בלולים אוטמטיים, בתי החברים שופצו והוגדלו, נבנו חדרי ביטחון, נבנו מקלטים חדשים, מבני ציבור חדשים נבנו, הכבישים נסללו מחדש, וקווי המים חודשו והותאמו לעידן החדש.
בסוף שנות ה- 70, תוך בעידוד הסוכנות היהודית נבנתה שכונת הרחבה לבני היישוב שגדלו וסך הכל התווספו אז כ- 40 משקים חדשים.
בתחילת שנות ה- 80 נבנו למשקים אלו דירים לעיזים חולבות, וחממות לגידול פטריות שמפיניון. כל זאת בישר על עידן חדש של רווחה ועצמאות כלכלית. זאת עד שנת 1985, בשנה זו התברר לדאבון לב כולם כי הכל בועה ואין כיסוי כספי וכלכלי לכל המהלכים שבוצעו, ועקב האינפלציה הגבוהה של אותם שנים וכן ניהול כושל בעיקר של אירגון הקניות האזורי, והתנהלות אישית לא אחראית של המתיישבים חל שבר קשה שמוטט את כל המשקים ביישוב ופגע גם בשאר מושבי מרום הגליל והמושבים והקיבוצים בארץ. המשבר הכלכלי פגע קשות במרקם החברתי, והמושב נחלק לקבוצות כאשר אחת מאשימה את השניה במצב שנוצר.
השרותים שהאגודה סיפקה לחברים פסקו באחת, השיווק המשותף פסק אף הוא, כך גם עיבוד המטעים פסק וכל חבר נדרש לדאוג לעיבוד מטעיו.
השנים 1985 - 1990 היו שנים הקשות ביותר מאז הקמת המושב, היו אלו שנים רווים במתח ובשנאות, חברים של פעם הפכו לשונאים ואנשים פסקו לדבר אחד עם השני.
גם המוסדות המיישבים משכו ידם מהמושב ואילו הבנקים והנושים החלו תובעים את כספם מהחברים שהפכו לבעלי החוב מתוקף חתימתם על הערבות ההדדית שהיתה בבסיס קיומו של המושב השיתופי וכעת הפכה ערבות זו לאבן נגף בהמשך קיומו של המושב בעידן החדש.
כל זאת עד לתחילת שנות ה- 90.
מתחילת שנות ה- 90, לאחר שהיצרים מוצו עד תום, וחשבונות העבר בין החברים נשכחו או נדחקו הצידה, החלה תקופה של התחדשות ובנייה מחדש של הכלכלה והחברה במושב. חברים התפנו לשקם את המשקים שלהם, ניטעו מטעים חדשים, וחברים רבים רכשו מקצועות עצמאיים והחלו לעבוד מחוץ ליישוב ולבסס את מצבם הכלכלי. ועד האגודה ומזכירות היישוב החלו לטפל יותר בעניינים מוניציפאליים ופחות בענייני חקלאות, חברים רבים החלו לוטשים עיניים לענף התיירות הפנים בארץ. בסוף שנות ה- 90 ובתחילת שנות ה- 2000 נבנו כ- 40 יחידות אירוח במושב.
במהלך שנת 2002 הוכר מושב ספסופה ככפר תיירות. ומשרד התיירות הקציב 2.5 מיליון ש"ח לצורך שינוי חזות הישוב וזאת במהלך שנת 2004.
למושב תוכננה הרחבה נוספת של עוד 109 מגרשים בני דונם כל אחד, תוקן תקנון חדש המגדיר את יחסי הגומלין שבין האגודה החקלאית לאגודה המונציפאלית בסיוע המועצה האזורית שוקמו תשתיות היישוב, נסללו מדרכות, ושופצו מבני ציבור.
כיום המושב מהווה מקור משיכה לבני המושב אשר עזבו ורבים רוצים לשוב ולבנות את ביתם במושב, זאת יחד עם פניות רבות של בני מושביםאחרים ממרום הגליל המגלים עניין בבניית בית במושב ספסופה.
מושב ספסופה כיום מונה כ- 700 נפש. בני המושב לומדים בבית ספר יסודי ותיכוני בקיבוץ סאסא לחינוך החילוני, ולחינוך הדתי לומדים במירון ובצפת.
במושב ספסופה כיום 109 משקים ועוד כ- 20 בתים מקצועיים. רבים מהתושבים מוצאים פרנסה מחוץ ליישוב במקצועות מגוונים.
במושב ספסופה פועלים מספר עסקים גדולים בהם מפעל למים מינרלים, המעסיק כ- 20 עובדים. מרכז קליטה, מיון ושיווק ביצים המעסיק גם הוא כ- 20 עובדים, וכן בתי קירור ואריזה לפירות פרטיים.
בחתך כללי ניתן להגדיר את המצב הסוציו-אקונומי ביישוב כטוב למדי, האוכלוסיה צעירה ודינמית עם שאיפות לשיפור השירותים הניתנים לחבר, ורצון לבניית חברה בריאה מבוססת ומתקדמת.