סיפור יציאת מצרים הינו מאורע אוניברסאלי מכונן. רישומו השפיע על העולם כולו וחולל מפנה בתולדות העמים והאנושות מאז ועד לימינו. ואכן עשרת הדיברות על שני לוחות הברית, פותחות: "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ,ב). דרשו פרשנים: למה לא פתח ה' את עשרת הדברות ב"אנכי ה' אלוהיך אשר בראתי שמים וארץ"?- שלא יאמר אדם בשר ודם: "שמים וארץ" גדולים ממידותי ואין בכוחי להתקרב לאלוהים אדירים כאלו. לכן אמר ה': "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" - אני הוא שהוצאתי אותך מבית עבדים ועשיתי אותך בן חורין, אתה האדם שנבראת בצלם אלוהים, בידך הבחירה להישאר עבד או להשתחרר מעול השיעבוד ולהיעשות בן חורין.
מאורע כביר זה של יציאת מצרים, התווה דרך לעמים משועבדים, להשתחרר מעול עריצים ומשעבדים, אשר רואים בעצמם גזע עליון ומתייחסים אל השונה והאחר כנחות ומשולל זכויות.
"והיא שעמדה לאבותינו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו"
- באלפיים שנות גלותו סבל העם היהודי השפלה, רדיפות פוגרומים ושואה. במשך דורות לא היתה השמחה בחג הפסח שלימה ולילות הסדר של היהודים, היו מהולים פחד וחרדה שבלב מפני השכנים הגויים, פן יטפלו עליהם עלילת דם, אשר כנגדה עמד היהודי חסר אונים מפני נחת זרוע אלים של אויבים וכוחות רשע.
"
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם
"
- זכינו ובמדינת ישראל העצמאית שמחת חג החירות היא שלימה, אנו מסובים בליל הסדר כבני חורין וחשים את מלוא המשמעות של חג החרות והגאולה. כי ידוע נדע, שאם חלילה יקומו עלינו שונאים להצר לנו, ואויבים להילחם בנו, יתקלו בחומת המגן של צבא העם - צבא ההגנה לישראל: "כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ , ד).
* * *
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
"
- כל כך למה? לפי שמתנת החירות שאותה אנו חוגגים בפסח ניתנה לנו לבנינו ולדורות. ובידינו הופקד גורלה לשבט ולחסד, כי חופש וחירות הם כחרב פיפיות, אפשר בהם ועל ידם לבנות ולנטוע, להשתרש ולהתרחב ואפשר, חלילה, גם אחרת...
מה נשתנה... עבדים היינו
"
- ואיננו עוד! זוהי תשובה עתיקה חדשה להרבה שאלות, קושיות ותמיהות. בהסיבנו לשולחן הסדר, נעלה על לבנו את מהותה של החרות ונחוש את משמעותה. נזכור, כי בידינו הופקדה שמירתה והגנתה.
"והגדת לבנך..."
- אנחנו השליחים לגאולה זו, ואילו דבר זה בלבד בידינו – דיינו...! על אחת כמה וכמה גדולות המשימות לפנינו וגדולה וגם רבה האחריות.
* * *
בחג פסח זה, נציין את העידן החדש אליו נכנסה תנועת המושבים. ועידת התנועה שעמדה בסימן של חידוש והתחדשות, נושאת עמה בשורת אביב של רענון ופריחה, היונקת ממשנת הראשונים שהניחו את היסודות להתיישבות המושבית, זאת, תוך התאמתה משנת האבות המייסדים, לשינויי העתים והשינויים החברתיים והכלכליים של העידן החדש.
יהי רצון שחג הפסח-חג החרות, חג האביב יביא בכנפיו רוח של חיים ושלום לפרט ולכלל.
בברכת פסח כשר ושמח,
הרב מנחם הכהן