הסדרת היחסים מעכבת פרישה מהאגודה הקהילתית – מאת עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף הקרקעות

בשנים האחרונות הוקמו אגודות קהילתיות רבות במושבים ובקיבוצים אשר עשו בתחומן הרחבות קהילתיות וזאת כתוצאה מהרצון לייצר מסגרת ניהולית אשר תנהל את העניינים המוניצפאלים במושב ותקבץ לתוכה את כל תושבי המושב הן החקלאיים והן הקהילתיים.

בנוסף הקמת האגודה הקהילתית נתנה למושבים מענה חלקי לחסרונות הקיימים בועדים המקומיים אשר הינם יציר החוק ושייכים לעולם המשפט הציבורי. האגודה הקהילתית מאפשרת "הגדלה" של הקופה הקהילתית כך שניתן דרכה להעמיד לטובת תושבי המושב שרותי קהילה, חברה תרבות וספורט רבים ומגוונים יותר.

כמו כן, בעקבות המעבר לקיום ועדות קבלה על פי חוק ועדות הקבלה, כלומר על פי התיקון לפקודת האגודות השיתופיות מחוייבים בעצם מושבים הנמצאים בנגב ובגליל להקים אגודה קהילתית שדרכה תופעל ועדת הקבלה .

במשך השנים האחרונות הגיע סוגיית החברות באגודה הקהילתית והיציאה ממנה לבתי המשפט ולרשם האגודות השיתופיות ובמאמרי זה אביא בפניכם מקרה מעניין בנושא שהובא בפני רשם האגודות השיתופיות.

במקרה דנן, הזוג הודיע לישוב כי הוא מפסיק את חברותו באגודה הקהילתית החל מתאריך מסוים ושממועד זה ישלמו את מס הועד המקומי למועצה האזורית בלבד, ויחדלו לשלם מיסים לאגודה.

חרף האמור, האגודה המשיכה לשלוח חיובי תשלום, בטענה שחברותם באגודה לא חדלה. בני הזוג כפרו בחובתן לתשלומים אלו.

בשל מחלוקת זו פנתה האגודה לרשם האגודות השיתופיות בתביעה כספית נגד הזוג, בהסתמך על סעיף הבוררות שבתקנון האגודה, ובהמשך לכך אכן מונה בורר.

בני הזוג טענו שאין סמכות לבוררות הזו מאחר ואינן חברים יותר. הבורר קבע כי יש להכריע ראשית בדבר חברותם, ולצורך כך מונה ע"י רשם האגודות חוקר. גם לגבי מינוי זה טענו בני הזוג לאי סמכות, אך טענתם נדחתה. החוקר המליץ לקבוע שאינן חברות, ועל המלצה זו השיגה האגודה בפני הרשם.

בהחלטתו בהשגה, דחה הרשם את מרבית טענות האגודה. נדחתה הטענה שהפסקת החברות נבעה מהרצון להנחה במיסוי, בקבעו שאיננו בוחן כוונות. כן דחה את טענת האגודה שיש צורך בהחלטת האסיפה הכללית על מנת לאשר הפסקת חברות, שכן החלטה כזו נדרשת אך להוצאת חבר ע"י האגודה השיתופית ולא כאשר החבר רוצה לצאת, היות והזכות לפרוש היא זכות עצמאית הנובעת מהזכות שלא להתאגד.

בנוסף העלתה האגודה טענות הנוגעות לעמידת המערערים בתנאי התקנון לפרישה מחברות בה. את רובן דחה הרשם. כך קבע, כי התנאי לפיו במועד הפרישה אין חוב כספי התמלא. בנוסף, כי התנאי לפיו חבר יכול לפרוש רק אם חדל להיות בעל זכות או חזקה במקרקעין המצויים בתחומי היישוב הינו תנאי חסר תוקף בהתאם לפסיקה.

לבסוף עסק הרשם בתנאי לפיו ניתן לחדול מחברות, רק באם החבר אינו מקבל עוד שירות מן האגודה. האגודה טענה שבי הזוג ממשיכים לקבל ממנה שירותים ולכן לא רשאים לפרוש. הרשם קבע, כי אי הסדרת תשלומים אלו יכול לשמש צידוק לעיכוב הפרישה. הרשם ראה בתנאי זה כשונה מקודמיו, מאחר ועל פי מהותו הוא ניתן לביצוע, יש לו הצדקה עניינית, מידתי ולא מהווה חסם הפני החבר המבקש לפרוש. משכך, מתוך מטרה שחבר פורש לא ייהנה משירותים עליהם לא משלם, אין לפסול המתנה עד להסדרה זו. הקביעה הזו מותנה בהתנהלות בתום לב, כך שלא תמנע הפרישה ע"י "גרירת רגליים" מצד האגודה. בעת מחלוקת לגבי הסדרה זו ניתן יהיה לפנות לבוררות בהתאם לסעיף בוררות בתקנון האגודה השיתופית ככל שקיים.

בענייננו הרשם אכן מצא שבני הזוג ממשיכים לצרוך שירותים מהאגודה ובמימונה ולכן עליהן לסדר זאת טרם תתאפשר פרישתן.

האגודה קיבלה את החלטת הרשם, אך בני הזוג ערערו על ההוראה להפעיל את תניית הבוררות על מנת לסיים את חילוקי הדעות הכספיים כמפורט. לטענתם, לא קיים סעיף כזה בתקנון האגודה הזו או דומות לה ומשכך תנאי כזה משמעותו בוררות בכפייה שדינה להתבטל. מנגד האגודה טוענת כי יש להחלטת הרשם עיגון בסעיף 5.1 לתקנון האגודה, אותו קיבלו על עצמם עם הצטרפותן אליה.

ביהמ"ש מקבל את טענות הרשם, בהתאם לפסיקה הקיימת. כן קבע שהרשם לא חרג מסמכותו בהפנייתו את בני נהזוג להליך בוררות לו הסכימו עם קבלתם כחברות באגודה.

ניהול ושיווק האתר: Exactive Marketing      

 

 נחלה

 

  • |
  • © 2012 כל הזכויות שמורות לתנועת המושבים
  • |
  • מונסייט בניית אתרים