יו"ר
התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "אנו מאוכזבים מאוד. התקווה הייתה גדולה ולכן
גם האכזבה גדולה. אנו עושים את הדבר הקשה ביותר והוא להפגין בתוך הבית שלנו, משרד
החקלאות. משרד החקלאות לא מבין את גודל השעה. אנו לא נוותר עד שיורדו כלל הסעיפים
החקלאיים בחוק ההסדרים ויוכנס נושא העובדים הזרים"
מאבק
החקלאים נגד חוק ההסדרים: מאות החקלאים יפגינו מחר נגד משרד החקלאות בכותרת: "יהודי
לא עוקר חקלאי".
התאחדות
חקלאי ישראל תקיים מחר, יום שני, ה- 10.8, בשעה 09:30, הפגנה במשרד החקלאות זאת לאחר
ששר החקלאות, אורי אריאל ומנכ"ל המשרד, שלמה בן אליהו לא הורידו את כלל הסעיפים
החקלאיים בחוק ההסדרים בצאן ובפטם במסגרת הצבעת הממשלה דבר אשר יגרום לכך שמאות משפחות
ואלפי חקלאים יסגרו את משקיהם החקלאיים וימצאו עצמם מובטלים וללא כל פרנסה, בעיקר בפריפריה
ובגבול הצפון זאת מבלי שהצרכן ירוויח משהו ולא פעלו להכניס לחוק ההסדרים את הסעיפים
הקשורים לעובדים הזרים- ביטול מס
המעסיקים, הפחתת עלויות החקלאי המעסיק עובדים זרים בגין מגורים והחזרת נקודות הזיכוי
לעוסקים בחקלאות, כפי שהבטיחו לעשות. כמו כן טיפול בפערי התיווך הפוגעים בחקלאים
במסגרת קידום החוק שמסדיר את פערי התיווך.
החקלאים יבואו
בשיירות איטיות בשני צירים – כביש 6 בצפון ובדרום למשרד החקלאות וצפויים להתקיים שיבושי
תנועה. כתב/צלם מוזמנים לסקר.
החקלאים
יבואו עם חולצות כתומות ושלטים "יהודי לא עוקר חקלאי" ו"יהודי לא
הורס חקלאות".
בהתאחדות
חקלאי ישראל מדגישים כי משרד החקלאות אינו מבין את גודל השעה וכי במידה ומשרד
החקלאות לא יתעשת, בעוד כ- 10 שנים לא יהיו עוד חקלאים בארץ ולא יהיה שוק מקומי.
מזכ"ל
תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור: "אנו מאוכזבים. מאוכזבים
מאוד. התקווה הייתה גדולה ולכן גם האכזבה גדולה. אנו עושים את הדבר הקשה ביותר
והוא להפגין בתוך הבית שלנו, משרד החקלאות. משרד החקלאות לא מבין את גודל השעה. אנו
לא ניתן יד לחיסול ענפים חקלאיים שלמים במחטף הכוחני שעושה חוק ההסדרים. אנחנו
נמצאים בקרב על הבית, על הפרנסה של אלפי חקלאים. אנו לא נוותר עד שיורדו כלל
הסעיפים החקלאיים בחוק ההסדרים ויוכנס נושא העובדים הזרים. אני סמוך ובטוח כי אם
אורי אריאל היה מחליט להציל את החקלאים ולהוציא את כלל הסעיפים החקלאיים במסגרת
חוק ההסדרים הוא היה עושה זאת בהינף יד".
צור הדגיש
בדבריו ואומר: "אנחנו בעד רפורמה בחקלאות אבל לא רפורמה במסגרת חוק ההסדרים,
אלא במסגרת הסכם ארוך טווח ל-15-20 שנה אשר יסדיר את כלל נושאי החקלאות".
מזכ"ל
התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "החקלאים בישראל מרגישים מרומים מהתנהלותו של משרד
החקלאות. רק לפני פחות מחודש הוא הגיע לכנס חירום שנערך בכנסת ודאג לומר מילים המבטאות
דאגה ורצון לסייע לחקלאים. לצערנו השבוע הוא יישר קו עם מדיניות אנטי והצביע בעד רפורמות
כוחניות, המובאות כמחטף בחוק ההסדרים. זוהי יריקה בפרצופם של החקלאים, כאשר אין ברפורמות
הללו כל בשורה צרכנית, אלא מכת גרזן על פרנסתם של עשרות אלפי חקלאים וחיסול אמצעי ייצור
עבור יישובים שלמים הפריפריה. אי אפשר להסכים להתנהלות שכזו. החקלאים בישראל מייצגים
ערכים נעלים של התיישבות, איכות סביבה וריבונות, ולכן יש להפסיק להסתכל על החקלאות
בצורה מעוותת, ובמקום זאת לשבת ולהגיע למתווה מוסכם לדורות הבאים, שיגדיר את מקומה
של החקלאות בישראל".
בהתאחדות
חקלאי ישראל מזהירים כי הכנסת הסעיפים החקלאיים במסגרת חוק ההסדרים תביא לכך שלא
רק שהחקלאי ימצא עצמו ללא פרנסה אלא גם שהצרכן לא ירוויח כלום. יו"ר התאחדות
חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור מזהיר: "ההורדה לצרכן תתבטא
במספר אגורות בלבד אל מול ההשלכה לחקלאי שהוא וכל בני משפחתו יאבדו את פרנסתם והכל
בשביל ייבוא פרוע". מה עוד שההשלכות יהיו ברורות - הייצור והעיבוד ירוכזו במספר ידיים מצומצם
ולמעשה את החקלאים יחליפו מונופולים גדולים.
בהתאחדות
חקלאי ישראל מוסיפים שפתיחה לייבוא משמעה "שוק פרוע בענף" שכן כיום
המחיר מפוקח ופתיחת הייבוא תביא לכך שלא יהיה ניתן לשלוט על המחירים. מה עוד שיש
השלכות לטווח הארוך שכן, ברגע שיהיה חרם על מדינת ישראל, סנקציות בינלאומיות או
לחלופין שפעת עופות או מחלה כזאת או אחרת, תהיה בעיית יבוא במדינה ואז יהיה מחסור
חמור ולא יהיה שוק מקומי להסתמך עליו.
כזכור, בשבוע
שעבר חסמו חקלאי ישראל ארבעה צמתים מרכזיים וקיימו הפגנות כנגד חוק ההסדרים.
בתקופה
האחרונה ניהלה התאחדות חקלאי ישראל משא ומתן עם שר החקלאות, אורי אריאל, שר האוצר,
משה כחלון, מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו ועם אנשי משרדם לגבי כוונת
משרד האוצר לערוך שינויים מרחיקי לכת בחוק ההסדרים בענפים חקלאיים רבים לרבות –
ענף הפטם, הצאן, המדגה והצמחים ולגבי העובדים הזרים. החקלאים כמובן הביעו התנגדות
נחרצת. ענף המדגה והצמחים ירדו מהפרק נכון לעכשיו.
כך
שבכוונת האוצר להעלות את כל הנושאים השנויים במחלוקת, שוב ובאופן חד צדדי וללא
הסכמת משרד החקלאות והחקלאים. לנושאים השלכות כבדות ותקדימיות לגבי כמעט כל חקלאי
וחקלאי ברחבי הארץ ובכל ענפי החקלאות.
מאבק
החקלאים – חוק ההסדרים ותקציב המדינה
מצילים את
החקלאות וההתיישבות במדינה
חקלאות ישראלית היא שליחות לאומית
החקלאות
שומרת על ביטחון המדינה – שמים את החקלאות בראש הסדר הלאומי: ההתיישבות החקלאית
הוקמה עוד לפני קום המדינה. החקלאים במושבים, קיבוצים ובמושבות משמשים כגדר חיה
בגבולות מדינת ישראל ובלעדיהם לא תהיה מדינה. החוסן הלאומי של מדינת ישראל,
בפריפריה בכלל וביישובי הגדר בפרט, מתבסס על קיומה של ההתיישבות החקלאית. החקלאות
היא שמירה על ביטחונה של המדינה וגבולותיה.
החקלאות
כמספקת את ביטחון המזון: ההתיישבות החקלאית מהווה עוגן כלכלי אזורי ומבטיחה ביטחון
תזונתי לתושבי המדינה לאורך כל השנה, תוך צמצום התלות ביבוא של תוצרת חקלאית טרייה
במקרה של חרמות ומצבי מלחמה. החקלאות היא נדבך דרמטי ביצירת תעסוקה היקפית בתחום
התעשייה והשירותים.
החקלאות
היא התפארת של המדינה - כל דבר טוב שהמדינה בנתה היא מנסה להרוס אותה: לרבות השנים
החקלאות במדינת ישראל, שהייתה גאוות המדינה והתבססה על חדוות היצירה הצטמצמה. כיום
ישנם רק כ- 15 אלף חקלאים המספקים את ביטחון המזון לכלל תושבי ואזרחי המדינה,
תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית. עם השנים, המדינה החליטה לפגוע אנושות בחקלאים
והתוצאה ברורה: רפתות נסגרות (בשנת 2014 נסגרו כ- 110 רפתות), לולים נסגרים, מטעים
ועוד. האוצר רוצה לפגוע ברווחיות החקלאים ובמפעל חייהם והכל בשביל ייבוא פרוע.
ההשלכות יהיו ברורות – תוך מספר שנים לא יהיו חקלאים בארץ.
חוק
ההסדרים רוצה לעשות שינויים מרחיקי לכת בענפים: פטם וצאן.
החלטות
בחוק ההסדרים נועדו:
לא לאפשר
את קיום המשק המשפחתי בארץ.
לבטל את
ההתארגנות של החקלאים
לקיים שוק
חקלאי פרוע, בו ישלטו ההון והמונופולים.
סעיפי חוק
ההסדרים הם חיסול החקלאות הישראלית והעברת משק המזון לידיים זרות – סינים, טורקים
ועוד.
בעידן של
סנקציות בינלאומיות וחרמות על ישראל הופך הצרכן הישראלי ל"בן ערובה" של
גורמים זרים אשר עלולים לעצור בין רגע את האספקה של התוצרת החקלאית, ללא גידול
מקומי.
על מה אנחנו נלחמים / ההשלכות על החקלאים
אלפי
משפחות בפריפריה צפויות לסגור את מפעל חייהם ולמצוא עצמם ללא פרנסה:
שינויים
בענפי החקלאות, במסגרת חוק ההסדרים, כפי שמשרד האוצר רוצה לעשות משמעם סגירה של
אלפי עסקים משפחתיים, רובם בפריפריות בגבול הצפון. למשל: ביטול התכנון בענף הצאן
משמעו סגירת כלל המשקים המשפחתיים, יישארו שלושה דירים גדולים ואנו נחזור כ- 30
שנה אחרונה.
פגיעה
בצרכנים: הצרכן לא ירוויח כלום. בטווח הארוך המחיר לא רק שלא ירד, אלא צפוי לעלות.
הייצור והעיבוד ירוכזו במספר ידיים מצומצם ולמעשה את החקלאים יחליפו מונופולים
גדולים.
האוצר
רוצה לפגוע ברווחיות החקלאים ובמפעל חייהם והכל בשביל ייבוא פרוע. ההורדה לצרכן
תתבטא במספר אגורות בלבד אל מול ההשלכה לחקלאי שהוא וכל בני משפחתו יאבדו את
פרנסתם.
ביטול
התכנון בענפים משמעו חזרה כ- 30 שנה אחורה למצב שאין פיקוח על הגידול, על החיסונים
ועוד.
החקלאות
היא לא עוד סעיף תקציבי. החקלאות היא ערך שחשוב למדינה.
המשך
התכנון אומר סדר בענף הגדול ביותר לרבות מחירים מפוקחים ושליטה על המחיר לצרכן
(ענף הפטם, הצאן) סכנה לבריאות הציבור.
פתיחה
לייבוא משמעה "שוק פרוע בענף":
כיום
המחיר מפוקח , בטווח הארוך לא יהיה ניתן לשלוט בזה.
יש בנוסף,
השלכות גם לטווח הארוך: ברגע שיהיה חרם על מדינת ישראל, סנקציות בינלאומיות או
לחלופין שפעת עופות או מחלה כזאת או אחרת, תהיה בעיית יבוא במדינה ואז יהיה מחסור
חמור ולא יהיה שוק מקומי להסתמך עליו.
מה אנחנו דורשים?
להוריד
לאלתר מחוק ההסדרים את כלל השינויים שבכוונת האוצר לעשות בענפי – הפטם, צאן.
לנהל
מו"מ עם משרד החקלאות והאוצר, שלא בחוק ההסדרים, להסכם ארוך טווח ל-15-20 שנה אשר יסדיר את כלל
נושאי החקלאות.
שמים את
החקלאות בראש הסדר הלאומי – החקלאות שומרת על ביטחונה של המדינה ועל גבולותיה והיא
חייבת ומחויבת לשמור על החקלאות במדינה.
הכנסת נושא העובדים הזרים לחוק ההסדרים
ביטול מס מעסיקים
: מזה ק
רוב לחמש עשרה שנים, החקלאים משלמים
למדינה היטל בגובה 10% מעלות שכרו של כל עובד זר שהם מעסיקים.
ישראל היא
המדינה היחידה מבין מדינות ה
OECD-
בה ההיטלים מכוונים להעלאת עלות ההעסקה של העובדים הזרים כמכשיר ליצירת העדפה
לעובדים מקומיים. המס אינו אפקטיבי, שכן מעטים העובדים הישראלים המוכנים לעסוק
בחקלאות בתנאים הקשים ובמיקומים הגיאוגרפים הדרושים לביצוע העבודה.
אנו רואים
במס זה גזל אשר לא קיים בשום מקום אחר בעולם.
כיום
מועסקים בחקלאות 25 אלף עובדים זרים, ותשלומי המס למדינה הם של כ– 140 מיליוני
שקלים. אנחנו דורשים את ביטול מס מעסיקים המושת כיום על החקלאים לגבי העובדים
הזרים לאלתר.
הפחתת עלויות החקלאי, המעסיק עובדים
זרים, באשר להלנה ותנאי מגוריו של העובד הזר
: החקלאי כיום נושא בעלויות חודשיות גבוהות
על מנת לעמוד בדרישות החוק למגורי
ם הולמים ומנגד, החוק איננו מאפשר ניכוי משמעותי
מהעובד. אנו דורשים אפשרות הפחתה בחוק אשר ינוכו משכרו של כל עובד זר.
החזרת נקודות הזיכוי לעוסקים בחקלאות.