פעילות האגף

חוזה חכירה לדורות –
במרביתם המכריע של מושבי תנועת המושבים המצב כיום הינו שהמינהל משכיר קרקע לאגודה בחוזה ל- 3 שנים, אם בחוזה דו צדדי ואם בחוזה משולש, והחברים הינם ברי רשות של האגודה, דבר היוצר מצב אבסורדי ובלתי הוגן כלפי האגודות וחבריהן, אשר מצפים למצב בו הם החוכרים לדורות.
בשנים האחרונות נערכות פגישות משותפות עם נציגי המינהל למו"מ על נוסח החוזה. תנועת המושבים העבירה את הערותיה לחוזה החכירה לדורות לידי המינהל.  לאחר שגיבשנו את הערותינו לנוסח החוזה המוצע והעברנו את הנוסח המוצע על ידנו למינהל מקרקעי ישראל  הועבר לידי התנועה  נוסח החוזה המוצע על ידי המינהל. תנועת המושבים לא תרפה ממינהל מקרקעי ישראל בדרישתה העקבית והמוצדקת לקבל בהקדם את עמדת ממ"י. ממ"י כרשות שלטונית מחויבת לציבור גדול של חקלאים, אשר במשך עשרות שנים נמצא תחת חוזה של שכירות קצר טווח, אשר אינו משקף את זכויותיהם האמיתיות על הקרקע.
תנועת המושבים  רואה בהתנהלותו האיטית של ממ"י  בניהול המו"מ על נוסח החוזה בחומרה ואין על פי מיטב הכרתנו שום מגזר במדינת ישראל תחת תשתית חוזית כזו, אשר "זוכה" מממ"י  להתייחסות  כה כפוית טובה בהתחשב בתרומה האדירה של ההתיישבות העובדת בשמירה על קרקעות המדינה ובתרומתה של ההתיישבות בהקמתה וביסוסה של מדינת ישראל לאורך כל שנות קיומה.
אנו ממשיכים בהגברת המאמץ גדול על מנת לייצר עבור חברי המושבים והאגודות את החוזה הטוב ביותר עבורם, שייתן מענה אמיתי לזכויותיהם על אדמתם ואשר יאפשר ליישם את החלטות מועצת מקרקעי ישראל ( 823,1155)

‏‏

עיקרי החלטת  979 ומשמעויותיה בנוגע למושבים

בעל נחלה שירצה להיכנס להחלטה ישלם תשלום "על חשבון ההיוון"  בשיעור של 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים , שיעור דמי ההיוון המלאים נקבעו בהחלטה בגובה של 33% בכפוף להנחות אזורי עדיפות .
ביחס למושב ההחלטה קובעת   כי חלקת המגורים תוגדר כחלק מחלקה א' בנחלה עד לשטח כולל של 2.5 דונם בלבד.
במושבים באזור עדיפות לאומית א' ובישובים בקו העימות בלבד, בהם חלקת המגורים קטנה מ- 2.5 דונם, תתאפשר השלמתה בתנאים מסוימים.
 בעל נחלה אשר  שילם את התשלום על חשבון ההיוון בכניסתו להחלטה כאמור, יתאפשר לו לעשות שימוש בהיקף הבניה הבסיסי למגורים של עד 375 מ"ר כדלקמן:
ביטול הדרישה לרצף דורי בחלקת המגורים, קרי , אין צורך למנות "בן ממשיך" על מנת לבנות בית שני בנחלה וניתן יהיה לבנות בית שלישי בנחלה ללא הוכחת דור שלישי .
המינהל לא יקבע את מספר  יחידות הדיור למגורים (קיימת מגבלה של תמ"א 35) וגודלן בחלקת המגורים. כמוכן, ישנה אפשרות לפצל יחידת דיור מחלקת המגורים עם זכויות בניה מתוך היקף הבניה הבסיסי של עד 375 מ"ר. על בעל הזכויות בנחלה לשלם למינהל 29.25% (השלמה ל- 33%) מערך הקרקע של המגרש המפוצל. גודל המגרש שיפוצל יכלול זכויות בניה של 160 מ"ר לפחות. וניתן יהיה למכור את היחידה שפוצלה לצד שלישי.
בעל נחלה אשר הצטרף להסדר יהיה זכאי לחתום על חוזה חכירה עם המינהל המעגן את זכויותיו על פי החלטה זו.

שינויים בתעסוקה החלופית במושב התקבלו במועצת מקרקעי ישראל
בישיבתה האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל שונתה החלטה 1101 העוסקת בזכויות התעסוקה החלופית בחלקת המגורים במושב ומספרה כעת הוא 1265
החלטה 1101 אושרה בבג"צ ביוני 2011 וקבעה את הקריטריונים להקמת פעילות לא חקלאית בחלקת המגורים במושב, בעיקרה קבעה ההחלטה גודל מקסימלי של 500 מטר למבנה, מיקום התעסוקה נקבע בחלקת המגורים בלבד והמחיר הינו תשלום של 91 אחוז מערך הקרקע. כמוכן קבעה ההחלטה כי תינתן האפשרות להשכיר את הפעילות לצד שלישי.
כאמור בג"צ אישר את מרביתה של ההחלטה פרט לנושא השכרת התעסוקה החלופית וקבע שהתעסוקה תוקם לשימושו העצמי בלבד של בעל הנחלה או קרובו המתגורר בנחלה עימו.
פרט לביטול האפשרות להשכיר את התעסוקה החלופית, מועצת מקרקעי ישראל ביצעה בישיבתה האחרונה מספר שינויים אשר מגמישים להערכתנו את יכולתו של בעל הנחלה להקים תעסוקה חלופית בכל הקשור למיקום המבנה, שבהחלטה המקורית היה קשיח ובלתי מתפשר.

השינויים שהתבצעו הינם:
בחלקת מגורים שגודלה עד 1.5  דונם, בכפוף לחוות דעת  תכנונית  הקובעת כי בהתחשב  כי נבנו/יבנו שתי יח"ד, לא ניתן למקם בה  תעסוקה חלופית  , ניתן יהיה לאשר עסקה להקמת מבנה לתעסוקה חלופית חדש  בהיקף של עד 500 מ"ר מחוץ לחלקת המגורים, וכפוף לקיומה של תוכנית המתירה זאת.
במבנה לתעסוקה חלופית  הממוקם מחוץ לחלקת המגורים, ובוצעה לגביו בעבר עסקה מהוונת, ניתן לאשר  את  הרחבת המבנה בכפוף לכך  שתוספת השטח המבוקשת  לא תעלה על % 100 מהשטח הבנוי של העסקה המקורית וסך שטח התעסוקה החלופית לא יעלה על 500 מ"ר.
מבנה שמשמש לתעסוקה חלופית מחוץ לחלקת המגורים והמינהל אישר לגביו שימוש חורג בעבר :
המינהל יאשר הרשאת שימוש נוספת  לתקופה  של  עד 5 שנים, ממועד האישור החדש.(בהתאם לתקופה המאושרת ע"י הועדה ולא יותר מ-5 שנים)
בתום תקופת ההרשאה, מתחייב בעל הזכויות להפסיק את השימוש של התעסוקה החלופית, או לחילופין לאשר תוכנית אשר מגדירה את שטח התעסוקה החלופית כצהוב בתחום ה-2.5 דונם בהם מותרת פעילות התעסוקה החלופית  ולבצע חילופי שטחים.
חשיבותם של שינויים אלו בכך שתתאפשר הקמת תעסוקה חלופית לבעלי נחלות עם חלקות מגורים קטנות שבהן טרם התיקון הנוכחי לא היתה מתאפשרת להם הקמה של תעסוקה חלופית בשל אילוצי מיקום.
וכמוכן השינויים בהחלטה יאפשרו לעשות שימוש במבנים הנמצאים מחוץ לשטח חלקת המגורים כיום ועומדים בתנאי ההחלטה המתוקנת ובכך ניצול המבנים יהיה נכון ויעיל יותר והם לא יהפכו למבנים נטושים.
התעסוקה החלופית במושב במרבית המקרים משמשת כפנסיה צנועה לחקלאים המבוגרים שנפלטו מהחקלאות ומאפשרת להם להתפרנס בכבוד ולא להוות לנטל על הרשויות או בני משפחתם , ועבור המרחב הכפרי התעסוקה החלופית הופכת את המושב לרב תפקודי ומגוון ביכולות התעסוקה של חבריו, וביכולתו לספק תיירות כפרית ומגוון אטרקציות לציבור הרחב.
 
ועדות הקבלה
בימים אלה שוקל מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל) לפעול לשינוי החלטה 1180, אשר עניינה הרחבות קהילתיות במושבים,  כך שיבוטל הליך ועדת הקבלה ביישובים אשר אינם נכללים באזורי עדיפות לאומית א' וקו עימות. פועל יוצא מכך עשוי להיות שינוי בשיטת שיווק הקרקע, באופן שתבוטל זכותה ויכולתה  של אגודה השיתופית, שאינה בגליל או בנגב, להמליץ למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) על זהות המתיישבים בהרחבה והקרקע תשווק במכרז.

הטעם לשינוי הדרמטי בהחלטה נעוץ בחקיקתו של "חוק ועדות הקבלה".

המדובר בתיקון לפקודת האגודות השיתופיות (תיקון מס' 8, סעיף 6ב' לפקודה משנת 2011) אשר קיבע בדרך של חקיקה ראשית את הסדר ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים וזאת לאור כרסום מתמשך במעמדן בפסיקה ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. אולם, החוק אינו חל  על ישובים רבים ולמעשה הוא חל רק על ישובים מסוימים שלגביהם מתקיימים שורה של תנאים ובהם מיקומם באזורי הנגב והגליל, צורת ההתאגדות, גודל הישוב (400 בתי אב) וקיום הגבלה על גודל הישוב בתמ"א 35 או בתוכנית מתאר אחרת.

לטענת הפועלים לשינוי ההסדר הקיים, פועל יוצא מהחוק הוא שניתן ללמוד כי המחוקק הראשי, אשר קבע את תחולת החוק על ישובים מסוימים, קבע הסדר שלילי, דהיינו: העדר תחולת הסדר ועדות הקבלה, על ישובים אחרים.

החלטה 1180 של מועצת מקרקעי ישראל קובעת כי על הליכי המלצה על קבלת מועמדים תחול החלטה 1064 (כיום החלטה 1195) של מועצת מקרקעי ישראל. מלשון החלטה זו ניתן ללמוד לכאורה כי הליכי הקצאת קרקע ללא מכרז, כדוגמת הליכי ההקצאה הנעשים על ידי המושבים, יעשו תוך הליכי קבלה באמצעות ועדת קבלה. משמעות ביטול ועדות הקבלה, אם כן, לפי גרסה זו: ביטול
האפשרות לפטור ממכרז. פועל יוצא של ביטול הפטור לגבי ישוב הינו שיווק כל מגרשי ההרחבה במכרז על ידי מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל).

שינויים אלו  הביאו להקפאת שיווקן של הרחבות רבות ומאות אם לא אלפי מגרשים עומדים ללא שיווק בין היתר בגלל התנגדות הישובים. אנו מרכזים מאמץ גדול לבצע שינוי חקיקה על מנת לאפשר את ועדת הקבלה גם באזורים שאינם נגב גליל.

רישום המשבצת –
תהליך רישום המשבצת הינו תהליך המתבצע ע"י המרכז למשבצות חקלאיות והינו תנאי הכרחי לחתימה על חוזה החכירה לדורות (823) וכן הינו תנאי סף לכניסה להסדר של החלטה 979. לאור חשיבות ההליך למושבי התנועה ערכנו מיפוי של מושבי תנועת המושבים בעניין רישום המשבצת, סיורים בכל מושבי התנועה אשר טרם נכנסו לתהליך. ליווי וייעוץ למושבים שהתהליך אצלם נעצר.

ניהול המושב המורחב (ועד מקומי, ועד אגודה)
סוגיית יחסי הגומלין בין הוועד המקומי ובין ועד האגודה ואופן ניהול המושב המורחב, היא סוגיה המעוררת שאלות רבות במושבים אשר ביצעו הרחבה קהילתית, וקיימת בהם עתה גם אוכלוסיה של תושבים שאינם חברי אגודה.
לפיכך נדרש מהמושבים לייצר מנגנון שתפקידו להסדיר את ניהול הנושאים הקהילתיים המשקיים והכלכליים, ולאפשר ניהול פנימי ועצמאי של הקהילה ,ולהקטין בכך את החיכוך בין התושבים לחברי האגודה עד למינימום האפשרי.
בתנועת המושבים נבנו מודלים למושבים שתפקידם הסדרת מערכת היחסים בין הוועד המקומי לוועד האגודה, ואנו מלווים מושבים בהסדרת מערכת היחסים בין הועדים.

ייצוג המושבים מול השלטון המרכזי –
ייצוג המושבים בועדות השונות של משרד החקלאות וממ"י – ועדת פרוגראמות, ועדת השכרות, ועדת קרקעות עליונה וכד'.
שמירה ומעקב אחר זכויות האגודות וחבריהן בכל המוסדות השונים וליווי האגודות בבעיות המתעוררות  ובנושאים במחלוקת מול גורמים הקשורים למרחב הכפרי.

הועדה המשפטית
נושא ברור הסכסוכים במושבים הינו על פי סעיף 52 לדיני האגודות שיתופיות הקובע כי יכולה אגודה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה הן ע"י רשם האגודות  או באופן אחר כמו הועדה המשפטית.
רוב תקנוני המושבים מפנים את ברור הסכסוכים לוועדה המשפטית או לרשם האגודות. עדיין קיימים מושבים שבתקנונם ברור הסכוכים מופנה  למשפט החברים של ההסתדרות הכללית , ערכאה שעברה מן העולם. ולכן מומלץ לאגודות לשנות ולתקן את תקנונם כך שנושא ברור הסכסוכים יבוא בפני הועדה המשפטית של תנועת המושבים שהינה ועדה מקצועית זולה ומהירה הרבה יותר מבתי המשפט ואינה מחייבת ייצוג ע"י עו"ד. הבוררים בוועדה הינם בעלי ניסיון רב ביישוב סכסוכים, מכירים את המטריה המושבית וערים למרקם המיוחד הקיים במושב שהינו קהילה קטנה בעלת מאפיינים מיוחדים.

תמ"א 35
תמ"א 35 שאושרה לפני יותר משנתיים הציבה מטרות של טיפוח ושמירה על המגוון הנופי והתרבותי המיוחד של ישראל וכן את פיזור האוכלוסייה לנגב ולגליל. לתפיסתנו במתכונתה הנוכחית  מהווה התוכנית איום על השטחים החקלאיים הפתוחים הסמוכים לערים הגדולות  ונכשלה עובדתית במטרת פיזור האוכלוסייה. בנוסף בתמ"א 35  נכללים כ- 44 ישובים במרקמים העירוניים והינם בעלי פוטנציאל לסיפוח אל הערים הצמודות לאותם ישובים.
תמ"א 35  גם קבעה לישובים סף מקסימאלי של יחידות דיור ל-20 השנים הבאות והגדירה שטחים שונים כמכלולים נופיים המיועדים לשימור. עוד נקבע כי בתום ארבע שנים תדון המועצה הארצית בשינויים הנדרשים בתמ"א 35. במשרד הפנים כבר הוקם צוות מטעם המועצה הארצית שתפקידו  לשמוע השגות ולגבש המלצות בנוגע לשינויים הנדרשים בתמ"א 35. תנועת המושבים הינה חלק מהצוות שהוקם ע"י מרכז המועצות האזוריות ומקיים פגישות שוטפות עם הצוות של משרד הפנים. על בסיס המידע שיתקבל מהיישובים ומניתוח המסקנות וההמלצות של הצוותים המקצועיים של תמ"א 35, בוצעה פניה אל משרד הפנים על מנת לתקן את העיוותים הקיימים כעת בתמ"א 35 וללוות את אותם מושבים הנדרש עבורם תיקון בתמ"א 35. להערכתנו יתאפשר שינוי בתמ"א 35 כך שניתן יהיה לבנות את הבית השלישי בנחלה ואנו ממתינים להחלטתה של המועצה הארצית לתכנון ובניה בקרוב.

הקפאת איוש נחלות
בתאריך 9.2.05 התקבלה החלטת הנהלה מס' 1308 לפיה איוש הנחלות הפנויות יעשה באמצעות מכרז וישווקו ע"י מינהל מקרקעי ישראל, קרי, הלאמת /הפקעת הנחלות הפנויות במושבים.
על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מיום 2.5.05 הועבר הדיון בנושא זה לועדת המשנה אשר מינתה ב-5.5.05 ועדת שימוע בראשותו של מר מנחם ליבוביץ, יו"ר הועדה.
ועדת השימוע קיימה שימוע לנציגי התנועות ההתיישבותיות ב- 31.10.05 , כאשר ועדת המשנה אמורה לדון בהצעת החלטה בנושא איוש הנחלות ולהעבירה לאישור המועצה.
עמדתנו הנחרצת בנושא, הוצגה בפני ועדת השימוע שכונסה בזמנו, אנו עומדים על עמדתנו זו ומתנגדים בכל תוקף לניסיון לייצר החלטה חד צדדית אשר מתעלמת מזכויותיהם של המושבים ופוגעת פגיעה קשה במרקם החברתי ובהשקעת האגודות במשך שנים במשבצת היישוב, כמו כן ההחלטה מתעלמת מתשלום דמי החכירה ששולם ע"י האגודות על כל משבצת האגודה.
עמדתנו הינה כי על ועדת המשנה לגבש החלטה חדשה אשר תיתן מענה אמיתי ונכון לזכויות המושבים לאיוש הנחלות הפנויות על פי הוראת אגף 31 ולא במכרז.
במקביל אנו מלוים מושבים אשר נמצאים בתוך תהליך איוש הנחלות ומנסים להיכנס להוראות מעבר ולהשלים את איוש הנחלות במושבים.

העברה הבין דורית
סוגיית העברה הבין דורית וירושת המשק המשפחתי במושבים הינה סוגיה סבוכה עקב היותם של מרבית חברי המושבים ברי רשות בנחלתם או מצויים בחוזה משולש (ממי, סוכנות, אגודה).
רבים מחברי המושבים הניצבים בפני החלטה לגבי הליך העברת הנחלה , עומדים לפעמים חסרי ידע לגבי האפשרויות העומדות בפניהם.
אגף הקרקעות מקיים כנסים נרחבים באזורים השונים בארץ ובמושבים אשר מעוניינים בכך וחושף את החברים למידע מדויק ועדכני בכל הנוגע לאפשרויות העומדות בפניהם ובכך מאפשר להם לתכנן את צעדיהם בצורה מושכלת ומותאמת כל אחד לפי צרכיו.
כמו כן מקיים האגף פגישות פרטניות במשרדי התנועה. כאן המקום להדגיש כי הרצאות ופגישות אלו אינן מהוות תחליף לאנשי מקצוע המטפלים בסוגיית העברה הבין דורית וכי תהליך העברת הזכויות חייב להתבצע באמצעות איש מקצוע.

תקנון
תקנון האגודה הוא החוזה המסדיר את יחסי הגומלין בין החבר לאגודה ובין החברים בינם ובין עצמם. בחלק מן המושבים התקנון אינו עכשווי ואינו מותאם לשינויים שחלו במושב במהלך השנים. אנו בתנועת המושבים מלווים את האגודה בייעוץ והכוונה לשינוי תקנון המושב.
כמו כן הוכן על ידנו תקנון עסקים למושבים שבהם ישנה פעילות לא חקלאית. התקנון מהווה מסננת עבור המושב ויכולת שליטה על סוגי הפעילות הלא חקלאית שתתקיים במושב ומייצר מגבלות לעיסוקים שיש בהם לפגוע באורח חיי החברים ובצביון של המושב.

חוק ההתיישבות
חוק ההתיישבות החקלאית מתייחס לקרקע חקלאית המוחכרת לשימושים חקלאיים. עיקרו של החוק: מי שקיבל קרקע ומים ממדינת ישראל לשימוש חקלאי, יעבד את הקרקע ויעשה שימוש במכסת המים שהוקצתה לו בעצמו, ולא יעבירם לשימושם של אחרים.
אנו מלווים מושבים בהכנת ההסכמים שנדרשים  מהמושבים להציג בפני הרשות המוסמכת על מנת לקבל את ההיתרים במקרים המתאימים לכך.

תקשורת- תדמית תנועת המושבים –
פרסום מאמרים באופן קבוע בעיתונות של הסקטור החקלאי, המשפטי ובעיתונות הארצית לשם חיזוק תדמיתו של המרחב הכפרי וייצוג עמדתו של המרחב הכפרי בנושאים שעל סדר היום. האגף דואג לעדכן באמצעות מערכת הדיוור הישיר את החברים והאגודות בפסיקה עניינית ובהחלטות מינהל מקרקעי ישראל.
נשלחים על בסיס קבוע חוזרים למושבי התנועה, בהם פסקי דין והחלטות חדשות של המינהל.
כמו כן אנו עורכים כנסים על בסיס קבוע בכל הנושאים שעל סדר היום הקשורים למרחב הכפרי .

טיפול שוטף במושבים וחברים בתנועה –
לווי, הכוונה והדרכה לכל מושבי תנועת המושבים בכל הנושאים שבהם מטפל האגף, הן בצורת מענה טלפוני, והן בפגישות עם ועדים וחברי מושבים בתנועה ובמושבי התנועה.
כמו כן מלווה האגף עידוד פרויקטים חברתיים וכלכליים חדשים באגודות.