מהי חקלאות בת קיימא?
חקלאות בת קיימא
משלבת שיטות שהיו נהוגות בימים עברו, עוד בטרם המהפכה התעשייתית, עם גישות מודרניות ומתקדמות. במידה מסוימת, זוהי אנטיתזה לאחותה התעשייתית המתמקדת אך ורק בייצור ומטרתה להגיע לתפוקות גבוהות יותר ויותר מבלי לשקלל לתוך המודלים הכלכליים את הנזק שנגרם לסביבה כתוצאה מדלדול המשאבים הטבעיים והפגיעה בהם.
חשוב לזכור: גם אם נדמה לנו שהאדמה תמיד תאפשר לנו לגדל עליה את שאנו רוצים וצורכים, ההיסטוריה מוכיחה כי אין כך הדבר. חברות רבות בעבר התמוטטו לאחר שהאדמה בה השתמשו הפכה בלתי פורייה עקב שימוש בלתי מושכל בה. גם כריתת יערות בלתי מבוקרת משפיעה על כל הסביבה, וגם בצורות, כדאי לדעת, הן לא רק פגעי טבע או גזירת גורל אלא גם מעשה ידי אדם.
בהתאם, חקלאות בת קיימא מתייחסת אל הנחלה כאל מערכת מורכבת שיש להגן עליה, ובפרט להימנע משימוש בחומרים מזיקים כגון דשנים וחומרי הדברה כימיים. את אלה ניתן להחליף בקומפוסט ובשיטות חכמות ויעילות למלחמה במזיקים: למשל, נטיעת כרי דשא סביב שדות תירס התבררה כאפקטיבית מאוד, שכן החרקים והמזיקים נמשכו אל הדשא ולא פגעו בתירס, כשבנוסף ניטעו בצמוד לתירס עצמו צמחים דוחי חרקים.
מרכיב נוסף התורם לקיימות הוא הימנעות מהנדסה גנטית של גידולים. אמנם זו מגדילה את התפוקה ועל כן משפרת את הרווחיות ואת התועלת של החקלאי, אולם הבעיה היא שאיש אינו מודד את העלות הכרוכה בכך. למרבה הצער, טרם נחקרו מספיק השפעותיהם של מזונות מהונדסים גנטית על המין האנושי, אולם מומחים בתחום מעלים חששות כבדים מפני פגיעה בבריאות הציבור וכן פגיעה בזנים רבים של צמחים, כך שיש לקוות שהנושא ייחקר לעומק בטרם ייגרמו נזקים בלתי הפיכים לאדם, לצומח ולסביבה.
פעולות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הגוף האמון על התחום הארץ והמשפיע רבות על צורת העיבוד של האדמה במושב, בקיבוץ ובכלל בישראל, פועל אף הוא לביסוס חקלאות בת קיימא.
במסגרת זאת, מקדם המשרד מהפכה ירוקה שכוללת תכנון מעמיק של המרחב הכפרי בארץ ושל הענפים השונים בהם פועלים בישראל חקלאים, על מנת לעמוד בשלושה יעדים מרכזיים: ייצור כמות מספיקה של מזון בהתאם לצרכי החברה הישראלית, עידוד חקלאים התורמים לסביבתם ושיטות חקלאיות בעלות ערך מוסף למערכת האקולוגית וכן פריסת ההתיישבות וחיזוק הפריפריה, כך שלמשל מושבים הממוקמים רחוק ממרכז הארץ יזכו לסיוע בשל חשיבותו לפיזור טוב יותר של האוכלוסייה, מרכיב חשוב של הקיימות.
התוכנית שמקדם משרד החקלאות ופיתוח הכפר על מנת להגביר את מרכיב הקיימות כוללת מרכיבים רבים וביניהם הטמעת עקרונות "המזהם משלם" ו"המשתמש משלם" – כלומר חקלאי העושה שימוש במשאבים ציבוריים צריך לשלם עליהם, כשלשם קביעת העלות יש לקבוע ערך כלכלי למשאבים סביבתיים, ואילו גוף המזהם משאבים ציבוריים חייב גם הוא לשלם על כך, בהתאם לגובה הנזק שנגרם (גם אם מסובך מאוד לחשבו).