במדינות המפותחות, וישראל בתוכן, רוב רובה של האוכלוסייה חיה במרחבים עירוניים שהולכים וצומחים לגובה. אמנם האפשרות של בעלי נחלה במושבים להשכיר חלק ממנה למגורים גם של מי שאינו בן משפחה הביאה להתרחבות מושבים רבים, וגם ההרחבות בקיבוצים והישובים הקהילתיים השונים נהנים מביקוש רב, אולם עדיין יותר מ-50% מאוכלוסיית ישראל חיה בערים בנות 50,000 תושבים ומעלה, ואילו חלקם היחסי של הקיבוצים והמושבים הצטמצם: ב- 1961, לדוגמה, חיו כ- 77,000 איש ב- 228 קיבוצים והם היוו 4% מאוכלוסיית המדינה, ואילו ב- 2005 היו 267 קיבוצים ובהם קרוב ל- 118,000 איש – רק 2.2% מהאוכלוסייה.
יתרונות החיים בכפר
לפני מספר שנים התפרסם באנגליה מחקר, לפיו תוחלת החיים בכפר ארוכה מזו שבעיר: ההפרש היה שנתיים בקרב גברים ושנה וחצי בקרב נשים, כשגם באזורים הכפריים הנחשלים נרשמה תוחלת חיים ארוכה יותר ביחס לאזורים האורבאניים העניים. גם בארץ, סביר להניח, לתחושה של מי שהיגרו מן העיר אל הכפר לפיה הם הגיעו אל המנוחה והנחלה בהחלט יש אחיזה במציאות.
מחקר קנדי גילה אף הוא יתרונות לחיים במרחבים כפריים. על פי מחקר זה החיים בעיר מקשים על נפש האדם ומגבירים משמעותית את הסיכון ללקות בסכיזופרניה, לסבול מהפרעות חרדה או לפתח דיכאון. בפרט מצא אותו מחקר כי במסגרת ניסוי בו נתבקשו עירוניים וכפריים לפתור חידות בפרק זמן מסוים, נרשמה באמיגדלה (האזור במוח שצורתו כשל שקד והאחראי על תהליכי ויסות רגשי ובעיקר פחדים ותוקפנות) של בני העיר פעילות רבה יותר המעידה על תגובה עזה יותר ללחץ, בעוד בני הכפר התמודדו עם המשימה בשלווה יחסית.
באופן כללי מספקים החיים בכפר, ובעיקר לילדים, סביבה שלווה וחיבור אמיתי לטבע על כל היתרונות הכרוכים בכך. חיי הקהילה, ברוב המקרים, משמעותיים יותר (אם כי בשנים האחרונות, לאור התעוררות המודעות לתרומה העצומה של הקהילתיות לאיכות החיים, ישנן לא מעט פעילויות בעלות אופי דומה גם בשכונות העירוניות) והלכידות החברתית טובה יותר.
יתרון נוסף של החיים בכפר למי שמגדל ילדים הוא נוכחותה הצנועה יותר של תרבות השפע וצריכת היתר: אמנם המושבים והקיבוצים השתנו מאז קום המדינה, והרצון לקנות עוד ועוד גם כשאין בכך צורך אמיתי חלחל גם אליהם, אולם עדיין ישנו הבדל בין רמת הצריכה המופרזת בעיר לבין זו שבמרחב הכפרי, ואם מוסיפים על כך את הרמות הנמוכות יותר של לחץ באופן כללי, אין זה מפתיע שחיפוש נחלה במושבים או הרחבה בקיבוצים הופך נפוץ יותר ויותר.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שישנם גם חסרונות לחיים במרחב הכפרי – מודעות אליהם תסייע בהתמודדות איתם.
חסרונות החיים בכפר
החיסרון העיקרי של החיים בכפר הוא המגוון המצומצם – הן של אפשרויות בילוי, הן של אפשרויות תעסוקה (אם כי הצפיפות ההולכת וגדלה בערים ואיתה הפקקים שהופכים אינסופיים גורמים לכך שגם בעיר יש להשקיע לא מעט זמן בהגעה למקום העבודה) והן של האופציות החברתיות, בעיקר לילדים שנהנים מאפשרויות בחירה מועטות יותר של חברים ביחס לילדים עירוניים.