חקלאות אורגנית בישראל

חקלאות אורגנית היא אחד התחומים המדוברים ביותר, וככל שגוברת המודעות לנזקים שעלול לגרום ייצור חקלאי לסביבה ולבני האדם, כך ישנה נטייה רבה יותר לבחון את האופציה של חקלאות שונה מזו המסורתית: חקלאות ידידותית לסביבה, שמטרתה אינה ניצול מלוא המשאבים הקיימים בטבע בנקודת זמן בודדה אלא מציאת איזון בין צרכי ההווה להבטחת עתיד הקרקע ושאר משאבי הסביבה, וכן כזו הנמנעת משימוש בחומרים מסוכנים לאדם גם אם במחיר יבולים מעט יותר קטנים.
 

בישראל הנושא עדיין בחיתוליו, וחקלאות אורגנית מהווה אחוזים בודדים מכלל הפעילות החקלאית בארץ: ב- 2010, לדוגמה, רק קצת יותר מ- 80,000 דונם עובדו בשיטות אורגניות, פחות מ- 3% מכלל השטחים ששימשו לחקלאות. יחד עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת התעוררות והתרחבות ונחלה חקלאית המעובדת באופן אורגני הופכת בהדרגה למחזה נפוץ יותר ויותר.

פיקוח ממשלתי

בשנת 2008 נכנס לתוקף החוק האורגני, שנועד לקבוע סטנדרטים ברורים בנוגע לשאלה מהי תוצרת חקלאית אורגנית, ובשנת 2012 הוסיף משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתקנות בנוגע לתוצרת מן הצומח גם תקנות בנוגע לתוצרת אורגנית מן החי.

כמו כן בחר משרד החקלאות ופיתוח הכפר ארבעה גופי בקרה – "דרך המעבדה", "סקאל ישראל פיתוח והתעדה", "אגריאור" ו"המכון לבקרה ואיכות IQC" – המוסמכים לאשר כי תוצרת חקלאית הינה אכן אורגנית ולזכות אותה בתו תקן. את הלוגואים של גופים אלה, המהווים מבחינת הצרכנים תו איכות וחשוב לחפש אותם כשרוצים לרכוש תוצרת חקלאית אורגנית, ניתן למצוא באתר המשרד.

צעדים אלה הם נדבך חשוב במיוחד בקיומה של חקלאות אורגנית, שכן בהיעדרם יכול כל אדם להכריז על תוצרתו כאורגנית – אולם חשוב להדגיש כי הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל, גוף שמאגד מאות חקלאים אורגניים וכן עוסקים אחרים בתחום ומומחים בו, מסתייג מהחוק הקיים. הארגון, ששם לעצמו כמטרה להוביל את מהפכת החקלאות בארץ, טוען כי החוק עדיין לא מצליח להבטיח כי מה שמוגדר כאורגני הוא אכן אורגני ובאמת אינו מזיק לסביבה ולאדם שצורך אותו.

חקלאות אורגנית בנגב

הנגב, על תנאיו הטופוגרפיים והגיאוגרפיים הייחודיים, הוא אכסניה מוצלחת במיוחד לחקלאות אורגנית, ואכן כ- 70% משטחי החקלאות האורגנית בישראל מרוכזים בישובים ומושבים שבחבל ארץ זה כשהבולטים בהם הם מושב חצבה וקיבוץ נאות סמדר.

יחד עם זאת יש לזכור שחקלאי הנגב, כמו שאר תושביו, מתמודדים עם מציאות לא פשוטה כולל איומים ביטחוניים רבים, וכי על מנת לתמרץ חבר מושב זה או אחר לעבור מחקלאות רגילה לחקלאות אורגנית יש לתמוך בו בתקופת המעבר (עקב הירידה הזמנית בהכנסותיו) וכן לסייע לו מבחינת ידע מקצועי והדרכה. סוגיה אחרת הדורשת את מעורבות המדינה היא כוח האדם הנדרש לקיום חקלאות מתקדמת זו. 

קידום הנושא ומגמות עתידיות

כאמור, על מנת "לפתות" בעל נחלה חקלאית לוותר על שימוש בחומרים מזיקים לקרקע, למים, לאוויר ולבני האדם שצורכים את התוצרת החקלאית נדרשת תמיכה ממשלתית, הן בהדרכה, הן בתמיכה במהלך ההסבה והן באופן כללי כדי להגביר את המודעות ליתרונות החקלאות האורגנית.

חשוב להדגיש כי אמנם רווחיות גידולים אורגניים נמוכה במקרים מסוימים מאלה של גידולים רגילים, ואמנם תוצרת חקלאית אורגנית יקרה יותר מתוצרת רגילה – אולם כשמשקללים את התועלת לכלל הציבור, כולל הדורות העתידיים, חקלאות אורגנית מתגלה כאופציה משתלמת יותר ועל כן ישנו אינטרס ציבורי בקידומה.

כך או כך, על פי המגמות המסתמנות בהעדפות הצרכנים, עושה רושם כי חקלאות אורגנית תהפוך ליותר ויותר נפוצה בכל מושב וקיבוץ, ויש לקוות שכל מי שברשותו נחלה חקלאית גם אם לא יבחר באופציה האורגנית בכל זאת יגלה אחריות גבוהה עוד יותר כלפי הסביבה וכלפי בני האדם.

 

 

ניהול ושיווק האתר: Exactive Marketing      

 

 נחלה

 

  • |
  • © 2012 כל הזכויות שמורות לתנועת המושבים
  • |
  • מונסייט בניית אתרים