הימים הראשונים
בשלהי העשור השני של המאה העשרים החלו אנשי רוח שונים להגות את רעיון המושב. בפרט היה זה אליעזר יפה שבשנת 1919 יצר מעין "חוברת הדרכה" להקמת מושבים, ובה פירוט מדוקדק של עקרונות החיים בהם: הקרקע תישאר בבעלות לאומית וכל חברי המושבים יקבלו איש איש נחלה חקלאית אותה יעבדו בכוחות עצמם וללא העסקת עובדים חיצוניים, מכירת התוצרת החקלאית תתבצע במשותף על ידי כלל החקלאים וכן תתקיים ערבות הדדית ביניהם לצורך הקמת מוסדות ציבור, רכישת ציוד יקר שישמש את כל החברים וסיוע למי שנקלע לצרה.
באותה שנה התגבש גם הגרעין של החברים הראשונים של נהלל, שחיו במושבה המפורסמת כנרת. בהמשך חברו אליהם חקלאים מנוסים נוספים, רובם בעלי משפחות, ובהם קבוצת חברים מקיבוץ דגניה א'. ביניהם בלט שמואל דיין, אביו של הרמטכ"ל המפורסם משה וסבם של אסי דיין, יונתן גפן ויעל דיין.
ב-11 בספטמבר 1921 הגיעה הקבוצה אל גבעה המשקיפה אל השטח שיועד לנהלל, שהיה עדיין ביצתי ובלתי ניתן להתיישבות. לאחר מאמץ רב הוכשר השטח, והוקם המושב בעל המבנה הייחודי דמוי השמש – פרי תכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן, הן כהמחשה לרעיון השוויון שהיווה ערך מוביל עבור מייסדי המושב והן על מנת שאכן יתקיים שוויון כזה בפועל וכל משק יהיה מרוחק במידה שווה מן המרכז. במרכז נבנו מוסדות הציבור (ובהם הבית ספר שהוקם בשנת 1923), ואילו בטבעת החיצונית קיבל כל מתיישב נחלה חקלאית. ב- 1924 הגיע לנהלל נהג אוטובוס, ו-ועד המושב העניק לו את הזיכיון להפעיל שירות הסעות מנהלל לחיפה ובחזרה – לחברי המושב כמו גם לכדי חלב (שעד להגעתם למחלבה שימשו כמושבים...)
עד 1933 חיו החברים בצריפים. בשנה זו החל המעבר לבתי קבע.
תושבים מפורסמים לאורך השנים
האופי הייחודי של החיים בכפר הביא לכך שבקיבוצים ובמושבים השונים צמחו לאורך השנים דמויות בולטות רבות. בנהלל חיו בין השאר הרמטכ"ל הנודע משה דיין (שנולד בדגניה א' ובגיל 6 עבר עם הוריו למושב החדש), ילדיו המפורסמים לא פחות יעל, אסי ואודי, הסופר והמשורר המוכשר יהונתן גפן (שגם הוא כאמור נצר למשפחת דיין – שמואל דיין היה סבו), המשוררת והצנחנית חנה סנש, הסופר מאיר שלו (שנולד בנהלל ובהמשך עקר לירושלים), הכדורסלן האהוב בועז ינאי והזמרת שולה חן.
תמורות ושינויים בנהלל
מטבע הדברים, חלו בנהלל תמורות רבות בכמעט מאה השנים בהם הוא קיים, כמו בכל כפר, קיבוץ ומושב.
אמנם לכל אחד מהמשקים יש עדיין נחלה חקלאית בת כ- 100 דונם, אולם אם בראשית ימיו התבססו המשקים על חקלאות מגוונת (כדי להימנע מתלות במוצר אחד או בעונתיות) הרי שבמאה ה- 21 המפתח להצלחה הוא התמחות ובהתאם כל משק בחר לו ענף מוביל.
אחד התחומים הפופולאריים ביותר בנהלל הוא גידול בעלי חיים שונים, בין אם בעלי כנף, בין אם צאן, בין אם בקר לפיטום ובין אם פרות המספקות חלב. ענף נוסף שתופס מקום של כבוד בנהלל הוא הפרדסנות ולצידו גם גידולי שדה שונים. במקביל, חלק מחברי נהלל מתפרנסים – עקב הקושי להתקיים מחקלאות בלבד – מתחומים אחרים ובעיקר ממקצועות חופשיים ויזמות בתחומים שונים.
גם מידת השיתופיות בנהלל פחותה ביחס לזו שהייתה נהוגה בימיו הראשונים: כל חקלאי משווק בכוחות עצמו את תוצרתו וכן בוטל מוסד הערבות ההדדית וכל חקלאי אחראי בלעדית לענייניו הפיננסיים. יחד עם זאת, הלכידות החברתית בנהלל נותרה גבוהה מאוד.