אמנם מישורים הם אזורים הרבה יותר נוחים לעיבוד חקלאי מאשר הרים, אולם חלק בלתי מבוטל מהחקלאות בעולם התבצע בימי קדם בכל זאת בטרסות, אותן מדרגות חקלאיות מפורסמות. בימינו רוב החקלאות מבוססת על מיכון כבד ואינה ישימה בהרים וכן אינה כדאית מבחינה כלכלית, אולם עדיין ישנם מקומות מסוימים בעולם בהם היא בכל זאת מתקיימת. במקומות אחרים מהוות הטרסות אתר תיירותי מרהיב עין ומעורר מחשבה לגבי החיבור בין האדם לטבע.
הסיבות להיווצרות חקלאות בהרים
סיבה אחת להיווצרותה של חקלאות הררית היא ההגנה הטובה יותר שסיפקו הרים בימי קדם. קבוצות רבות נטשו את המישור לטובת בניית מבצרים בהרים על מנת לנצל את יתרון הגובה ובעזרתו להגן על עצמן מפני אויבים שונים, ומרגע שהתבססו במרומי ההר חיפשו באופן טבעי שטחים לקיום חקלאות – ואלה נמצאו בדמות שיפולי ההרים.
סיבה נוספת היא מחסור בשטחים פנויים במישור: אוכלוסיות שנדדו על מנת למצוא קרקעות פוריות וזמינות לא תמיד מצאו את מבוקשן בעמקים הנוחים ועל כן נאלצו אף הן לטפס מעלה – ולפתח דרכים ליצירת חקלאות הררית.
סיבה שלישית היא אזורים הרריים מטבעם, שם האופציה של חקלאות במישור פשוט אינה קיימת.
מבנה הטרסות
אחד החסרונות העיקריים של חקלאות הררית הוא הסחף שעלול להיווצר כתוצאה מגשמים עזים שעלולים לדרדר את האדמה אל מורדות ההר. כדי להפחית את הסיכון לסחף הרסני שכזה, בנו החקלאים מעין מדרגות בהר – הטרסות שיוצרות את מראה המדרגות המפורסם.
השורות המדויקות של האבנים אפשרו למים לחלחל לאדמה, ובכך הן למנוע את היסחפותה והן להפרות אותה. טרסה בנויה היטב עשויה להשתמר לאורך מאות שנים גם ללא תחזוקה, ואכן במקומות רבים בעולם – וגם בארץ, כמובן – ניתן לראות טרסות ששימשו בעבר לחקלאות הררית. בחלק מהכפרים הערביים בישראל, אגב, עדיין משתמשים בטרסות לגידולים מסוימים.
חקלאות בהר בעת המודרנית
בימינו חקלאות הררית היא בעיקר תוצר של היעדר אלטרנטיבה אחרת: כך, לדוגמה, מטעי דובדבן הזקוקים למזג אוויר קר במיוחד ועל כן בארץ מגדלים אותם בהרי הגולן. המטעים מהווים גם אטרקציה תיירותית, וישראלים רבים מבקרים למשל במטעים של מושב אודם ונהנים מקטיף עצמי כמו גם מנוף ייחודי.
בדרום אמריקה משמשות הטרסות במקרים רבים לגידולים בלתי חוקיים, בזכות העבודה שהגישה אליהן קשה ושיש בהן אזורים נסתרים רבים. בפיליפינים מוכרות טרסות האורז הרבות, שחלקן תלולות במיוחד, ובעיקר אלה של האי לוזון. גם ביפן ישנם לא מעט שטחים חקלאיים בהרים, המעובדים באמצעים מתקדמים והתאמת הטכנולוגיה לטבע ולא להיפך.
הסטף – כך נראתה החקלאות בימי קדם
שחזור מוקפד ומרתק של החקלאות ההררית שהתקיימה באזורנו בימי קדם ניתן לראת באתר הסטף, השוכן בפאתי ירושלים בסמוך למושב אבן ספיר ומושב רמת רזיאל.
חשוב לדעת שהאתר מיועד לטיול ולימוד בלבד, ואינו מיועד לפיקניקים או למנגלים שעלולים לפגום ביופיו ובאיכות השחזור הנדיר, אך גם כך ניתן ליהנות במקום מבוסתנים מרהיבים ומטעי עצי זית משובבי נפש. את הטרסות משקים שני מעיינות (שמימיהם אסורים לשתייה וכן אין לרחוץ בהם) ובתחתיתן זורם נחל שורק.
הטרסות עצמן נבנו, כך על פי ההערכות, לפני 4,500 שנה. עם קום המדינה הוקם בסטף מושב בשם ביכורה, אולם דרכו לא צלחה והתושבים עזבו אותו תוך זמן קצר. במשך כשלושה עשורים עמד המקום נטוש והטרסות אף החלו לקרוס, אולם קק"ל לקחה על עצמה את מלאכת השיקום והפיכת המקום ששימש בעבר הרחוק את חקלאי ארץ ישראל הקדומים לאתר שיקרב את הדור הצעיר אל החקלאות והטבע באופן כללי.