חקלאות ימית

הצטמצמות הקרקעות הזמינות לעיבוד חקלאי, התייקרותו של המשאב החשוב השני עבור החקלאים, המים, שפע מי הים והמים המליחים והצורך למצוא עוד ועוד מקורות מזון לאוכלוסיית העולם – כל אלה הביאו בשנים האחרונות להתפתחות מוצאת של החקלאות הימית, ענף המתמחה בגידול צמחים ובעלי חיים באזורים מוצפי מים ובפרט כמובן דגים.

חשוב להדגיש כי בחלק מהמקרים נמתחת ביקורת לא מועטה על העוסקים בחקלאות ימית, ועדיין זכור המאבק הבלתי מתפשר סביב כלובי הדגים באילת, שאכן הועברו בסופו של דבר אל נמל אשדוד.

מעבר מיבוא לגידול

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נצרכים בארץ כ- 75,000 טון דגים בשנה. בשנת 2010 פחות מ- 30% מהדגים שנצרכו היו תוצרת הארץ, והרוב המכריע יובא מחו"ל (קרוב ל- 47,000 טון דגים קפואים ועוד כ- 6,600 טון דגים טריים).

באשר להתפלגות הדגים "כחול לבן", כ-81% מהם הגיעו מבריכות הדגים הרבות הפזורות ברחבי הארץ (שחלקן, באופן טבעי, נמצאות במושבים השונים דוגמת מושב תקומה שבנגב הצפוני), עוד 12% הם תפוקת ענף הדייג (שעקב הידלדלות הדגה בים התיכון הופכת, עושה רושם, לתחום הולך ונעלם), 2% נוספים מגיעים מהכנרת (שגם המאזן האקולוגי בה נמצא בסכנה), ואילו חוות גידול דגים בים התיכון תורמות 5% מהתוצרת המקומית.

אופציה זו, של כלובי דגים בים הפתוח, התגלתה כמזיקה מאוד לסביבה, שכן ענף זה של חקלאות ימית מתבסס על דיג אינטנסיבי וניצול משאבים בזבזני במיוחד, ובנוסף זולגים מהכלובים אל הים הפתוח חומרי הדברה ואנטיביוטיקה שפוגעים באיזון האקולוגי העדין. גם בריחה של דגים מכלובים שניזוקו במהלך סערות מפרה את האיזון, כך שבאופן כללי המגמה היא העברת גידול דגים מהים הפתוח אל תוך היבשה. יחד עם זאת, על מנת לצמצם את התלות במים מתוקים, שכמותם מוגבלת ומחירם מאמיר משנה לשנה, נעשים כל העת ניסיונות לגדל דגים במים מלוחים – אולם לא בים הפתוח אלא בבריכות, וזאת על מנת להפוך את הענף למשתלם ורווחי. בדרך זו, מאמינים אנשי המרכז הלאומי לחקלאות ימית, ניתן יהיה לצמצם את היבוא היקר, וליהנות הן מהוזלת מחירי הדגים לצרכן והן מתוספת מקומות עבודה מבורכים במשק המקומי.

גידול אצות

ענף נוסף של החקלאות הימית הוא גידול אצות, שהתגלו כמקור מעולה לחומרים מבוקשים במיוחד בתחום תוספי המזון ותמציות המרפא. אחד החומרים האלה הוא אסתקסנטין, אחד מנוגדי החמצון העוצמתיים ביותר הידועים לאדם, ושנמצא כמפחית את הסיכון ללקות בסוכרת, התקפי לב ושבץ.

אופציה אחרת שמציעות האצות הוא בטא קרוטן – חומר יקר ערך זה מופרש מסוג מסוים של אצות כשהן נכנסות לסטרס, כך שבמקרה זה תפקידם של החקלאים הימיים הוא לא רק לגדל את האצות אלא גם למצוא דרכים יעילות להלחיץ אותן.

במושב גילת מגודלות אצות במפעל הנמצא על קו התפר שבין חקלאות ימית לבין תעשייה מתקדמת במיוחד, והן מהוות חומר גלם לתכשירים מאטי הזדקנות. בעתיד, מאמינים חוקרים רבים, ישמשו רבבות זני האצות, שכולן נוטות להתרבות במהירות מסחררת, גם לתחליפי חלב או תחליפי מזון באופן כללי, ואולי אף יהוו מקור אנרגיה זמין, בלתי מזהם וזול.

סרטנים בערבה

מושב באר צופר שבערבה מארח את אחד המחקרים המרתקים ביותר בתחום החקלאות הימית: גידול סרטני מים מתוקים על מנת לאפשר מציאת תוסף סידן איכותי במיוחד.