הרעיון שעמד מאחורי הקמת המושבים הוא התבססות על חקלאות: בחוברת לייסוד מושבי עובדים, שפרסם אליעזר יפה בשנת 1919, ושכללה את עקרונות הבסיס של צורת ההתיישבות החדשנית לאותם ימים, נכתב כי כל מתיישב יקבל נחלה על מנת לעבדה (אם כי הנחלה עצמה תישאר שייכת למדינה), וכי בכל מושב תתקיים חקלאות מגוונות בשלל ענפים תוך עזרה, אחריות וערבות הדדיים.
בימינו המצב, כידוע, שונה, וברוב המושבים חקלאות היא ענף אחד מיני רבים והחברים מתפרנסים משלל עיסוקים, הן בתחומי המושב והן מחוצה לו. מושב חצבה שבערבה הוא אחד האחרונים שעוד נותרו נאמנים לשורשים ולחקלאות – מתוך 142 משפחות ל- 126 יש נחלה והם מעבדים אותה, ורק 16 משפחות, כ- 10%, מתפרנסות מעיסוקים אחרים. אגב, למעלה מ- 30 משפחות הצטרפו לחצבה מאז תחילת המאה, והיישוב נהנה מתנופת פיתוח וצמיחה הכוללת גם את דור הבנים.
מיקום
חצבה, שבראשית דרכו (1965) היה היאחזות נח"ל ומאוחר יותר הפך למושב שיתופי, שוכן כ- 150 ק"מ צפונית לאילת, וכ- 100 ק"מ דרומית מזרחית מבאר שבע. מיקומו הנוכחי, 4 ק"מ מזרחית לכביש הערבה וקרוב לגבול עם ירדן, אינו הנקודה המדויקת בו הוקמה היאחזות הנח"ל – שם שוכן כיום בי"ס שדה חצבה – אלא בסמוך לה. חצבה קרוב גם לים המלח, וכמוהו נמצא אף הוא מתחת לגובה פני הים: מינוס 157 מטר, ליתר דיוק.
מושב חצבה שייך למועצה האזורית ערבה תיכונה, שכוללת גם את שני הישובים הקהילתיים צוקים וספיר, וארבעה מושבים נוספים – פארן, צופר, עין יהב ועידן. מקור השם הוא בישוב ערבי ששכן במקום, עין חס'ב (שפירושו מעין פורה).
יישוב הנגב וחקלאות מתקדמת
"היום... בחרנו להמשיך בדרך זו, ובאנו אלייך ערבה, אלייך ארץ לא נושבת" – מילים אלה, הלקוחות מתוך מגילת היסוד של חצבה, שנכתבה לכבוד אזרוח היאחזות הנח"ל במאי 1970, ממחישות היטב את תחושת השליחות של מייסדי המושב ואת הדרך בה הם פוסעים עד היום. אין ספק שדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל ומי שקרא לכל אזרחי המדינה ללכת בעקבותיו לנגב, היה מתמלא שמחה וגאווה לו יכול היה לראות את החקלאות המתקדמת והמשגשגת בחצבה (כמו גם במושבים אחרים בערבה).
שטחי החקלאות של חצבה מתפרשים על למעלה מ- 6,000 דונם, ומגודלים בהם, בין השאר, תמרים, מנגו, גפנים, פלפלים, אבטיחים, מלונים, חצילים, תבלינים שונים, גידולים אורגניים רבים – וכולם באיכות גבוהה במיוחד. ענף אחר הוא גידול דגי נוי לייצוא.
היתרון העיקרי של החקלאות בחצבה הוא מזג האוויר הייחודי באזור, והחמימות היחסית בחורף (אם כי בלילות נרשמות גם טמפרטורות של מתחת לאפס). גורם נוסף שהופך את החקלאות במושב ובאזור כולו לרווחית במיוחד הוא הפיתוחים הטכנולוגיים המרשימים – בין השאר בזכות תחנת מחקר ופיתוח בשם "תחנת יאיר" (השוכנת בסמוך לבי"ס שדה חצבה), שבה מפותחים כל העת זנים חדשים של פירות וירקות ונבחנות דרכים חדשות ויעילות במיוחד למקסם את המשאבים הטבעיים באזור.
לצד החקלאות, ישנם גם כאלה שהפכו את הנחלה שלהם, או חלק ממנה ליתר דיוק, לצימר המאפשר חופשה באחד המקומות היפים והמיוחדים בעולם, ובאווירה שאין דומה לה באף מקום אחר.
שלווה מוחלטת, נופים מרהיבים
הנוף הנשקף ממושב חצבה הוא עוצר נשימה במיוחד, או ליתר דיוק מרחיב נשימה וממלא את הנשמה בהשתאות אמיתית לנוכח יופיו של הטבע. ממזרח מתנשאים הרי אדום, ממערב הרי הנגב, ובנוסף נמצאות באזור שמורת מכתשים עין יהב ושמורת נחל שיזף, שתיהן עשירות בצמחיה מדברית, בעלי חיים שקבעו את משכנם במדבר. בנוסף כוללת שמורת נחל שיזף את נחל שחק ונחל גדרון, ואילו בשמורת מכתשים עין יהב נמצאים נחל צין ונחל ימין.