כרם מהר"ל שוכן על גבעה בשיפולי רכס הכרמל, סמוך לכביש ת"א חיפה הישן, כ- 10 ק"מ צפונית לזיכרון יעקב ומזרחית לעתלית. במושב, שהוקם בשנת 1949 על ידי עולים חדשים מצ'כוסלובקיה, מתגוררים כ- 650 איש והוא שייך למועצה האזורית חוף הכרמל שכוללת בין השאר גם את צמד הכפרים המפורסמים עין הוד ועין חוד, את הקיבוצים בית אורן, מעגן מיכאל, נווה ים ושדות ים, את המושבים הבונים, דור, עופר, מגדים וניר עציון וכן את הישובים עתלית וקיסריה.
העלייה לקרקע והמחסור בקרקעות מתאימות לחקלאות
כרם מהר"ל הוא אחד ממאות הישובים שהוקמו לאחר קום המדינה, וכמו רבים מהם שוכן גם הוא על אדמות ישוב ערבי שפונה מתושביו במהלך מלחמת העצמאות (לאחר קרבות לא פשוטים) – הכפר איג'זים.
העולים מצ'כוסלובקיה שהקימו את המושב קראו לו על שם אחד מאנשי הדת והוגי הדעות היהודים הבולטים בעת החדשה, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, מי שהתפרסם בשם המהר"ל, ובמיוחד נודע, על פי האגדה, כמי שיצר את הגולם מפראג.
בראשית דרכו היה כרם מהר"ל מושב שיתופי (מעין יצור כלאיים של קיבוץ ומושב, שכל האדמות והרכוש שייכים בו לאגודה ולא לפרטים), אולם לאחר כשנה ובעקבות פרישת חלק מהחברים והצטרפות תושבים חדשים לישוב הפך כרם מהר"ל למושב עובדים (כלומר כל חבר קיבל נחלה משלו).
כך או כך, ההתחלה הייתה קשה: חלק גדול מאדמות כרם מהר"ל לא היו ראויות לחקלאות, על קרקעות טובות יותר הוא נאלץ לוותר לטובת ישובים סמוכים וחלק מהחברים נאלץ להשלים את הפרנסה מחוץ לישוב.
חברי כרם מהר"ל קיוו כי הישועה תגיע מאדמות חווה חקלאית בשם חקורה שנרכשה על ידי קרן קיימת לישראל. אולם תקוותם כי יוכלו לחכור אדמות פוריות אלה ולעבד אותן עלתה על שרטון, לאחר שקק"ל החכירה את השטח דווקא לעו"ד חיפאי. זאת ועוד: גם אדמות נוספות באזור כרם מהר"ל, שהיו אסורות לשימוש עקב שיקולים ביטחוניים, אושרו לשימוש – אך נמסרו גם הן לאותו עורך דין חיפאי ולא לחברי כרם מהר"ל ששיוועו לתוספת קרקע כאוויר לנשימה. אנשי כרם מהר"ל פנו לחבר הכנסת שמואל דיין, אחד מראשי תנועת המושבים (ואביו של משה דיין), על מנת שיפעל למענם, אולם גם הוא, וגם הביקורת הציבורית שהתעוררה, לא הצליחו לשנות את ההחלטה.
כתוצאה מהקשיים ומחוסר היכולת להתפרנס מחקלאות, סבל כרם מהר"ל מתחלופה גבוהה מאוד וממאזן הגירה שלילי, ובאמצע שנות השישים של המאה הקודמת חיו בו פחות מ- 50 משפחות.
בייאושם ביקשו חברי כרם מהר"ל לעקור מטע זיתים על מנת להשתמש בנחלה לגידולים רווחיים יותר. מהלך זה נתקל בביקורת ציבורית עזה, שהוסיפה לעוגמת הנפש של אנשי המושב.
ההתאוששות, הנפילה – והבנייה מחדש
בשנות השבעים החל כרם מהר"ל להתאושש, ולמושב הצטרפו משפחות צעירות. החקלאות התפתחה באופן כללי בארץ הודות לטכנולוגיות משופרות, וכניסתם של בני הדור השני לפעילות הענפה ייעלה אותה – ומצבם הכלכלי והחברתי של כל המושבים בארץ, ובכללם כרם מהר"ל, השתפר פלאים.
אולם לאחר כעשור של צמיחה ושגשוג באה הנפילה, לאחר שארגוני הקניות של הקיבוצים והמושבים הסתבכו בחובות, וכרם מהר"ל, כמו גם המושבים האחרים, הסתבכו יחד איתם בשל הערבות ההדדית.
המוצא מהמשבר היה בעיקר דרך הפיכת שטחים חקלאיים לנדל"ן מניב במסגרת הרחבות שהפכו להיט של ממש בקיבוצים ובמושבים.
כיום כאמור חיים בכרם מהר"ל כ- 650 איש, וביניהם מפקדי חיל הים בעבר ובהווה עמי איילון ורם רוטברג. במקום חיות גם מספר משפחות דתיות, שהשכילו ליצור דו קיום מוצלח עם הרוב החילוני. חלק מהחברים עדיין מנצל את הנחלה שלו לטובת גידולים חקלאיים, אם כי רבים אחרים מתפרנסים מחוץ למושב.