כפר חסידים הוא מושב השוכן בעמק זבולון צפונית-מזרחית לחיפה בסמוך למפגש בין כביש 70 לכביש 75. ראשיתו של מושב ייחודי זה בשנת 1924, ימי העלייה הרביעית, ומקימיו הם 4 קבוצות חסידים שעלו לארץ ישראל מפולין במטרה להקים ישוב חקלאי שאורח החיים בו יהיה דתי.
כיום מתגוררות ביישוב כ- 500 נפשות, והוא נחלק לשניים: מושב כפר חסידים א' ויישוב קהילתי בשם כפר חסידים ב' שנוסד מספר שנים לאחר קום המדינה ושמקימיו הם יוצאי כפר חסידים א'.
מבחינה מוניציפאלית כפר חסידים הוא חלק מהמועצה האזורית זבולון הכוללת גם את מושב כפר ביאליק, את הקיבוצים רמת יוחנן, יגור, אושה, שער העמקים וכפר המכבי, את שני הכפרים הבדואים ח'וואלד ואיבטין, את נופית וכפר חסידים ב' ואת המכללה האקדמית לחינוך אורנים.
המפגש בין האדמו"ר מיבלונה לאדמו"ר מקוז'יניץ
מושב כפר חסידים עלה לקרקע בשנת 1924, ובתחילת הדרך הורכב מ- 4 נקודות שבהמשך חוברו לכדי ישוב אחד.
באותן שנים שרר באירופה משבר כלכלי חמור (בעקבות מלחה"ע ה-
I
), ובנוסף סבלו היהודים מפגיעה ניכרת בזכויותיהם וכן מאנטישמיות בעקבות התעוררות גל לאומנות. מכסות ההגירה לארה"ב צומצמו במידה משמעותית ועל כן החליטו רבים לעלות לארץ ישראל (אם כי בקרב החסידים היו גם לא מעט שראו בכך "דחיקת הקץ" וסירבו להצטרף). הגרעין המקורי של מקימי כפר חסידים היו חסידי האדמו"ר מיבלונה (ר' ישראל אליעזר הופשטיין) ואנשיו של האדמו"ר מקוז'יניץ (ר' יחזקאל טאוב), שנפגשו באונייה בדרכם לארץ הקודש ובהגיעם אליה החלו לחפש מקום להתיישב בו יחד עם אדמו"ר שלישי, ר' ישעיהו שפירא, ואנשיו שכבר חיו בארץ ישראל. בראש קבוצת החסידים הרביעית עמד האדמו"ר מדרוהוביץ' (ר' אברהם יעקב שפירא) – וכולן יחד רכשו בתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חרבג' והפכו אותן לכפר חסידים.
המראה של חסידים מעבדים אדמה באדיקות ובהתלהבות עורר שמחה רבה בישוב העברי המתחדש, ואישי ציבור רבים באו לבקר במקום: בלפור, אחד העם, הרב קוק ולורד בלפור היו רק חלק מהאורחים שבאו להתפעל מכפר חסידים ולהתרשם מהאופן בו מתנהל מושב ייחודי זה.
יחד עם זאת, לצד ההתלהבות, היו גם לא מעט קשיים: האדמה שרכשו הייתה ביצה, המלריה שפשתה בארץ הכתה גם בחסידים, כספם הלך ואזל, חוסר הניסיון שלהם בחקלאות היה אף הוא בעוכריהם וחלקם אף הגיעו לחרפת רעב של ממש. מי שנחלצה לעזרה הייתה הקרן הקיימת לישראל, שהיא זו שבשנת 1927 איחדה את 4 הנקודות לכדי מושב אחד, צירפה אליו חברים חדשים מקבוצת הפועל המזרחי והעניקה לו את השם כפר חסידים.
בית הקירור של כפר חסידים
אחד המבנים המפורסמים של מושב כפר חסידים הוא בית הקירור, שהוקם בשנת 1942 ואשר על התכנון שלו הופקד האדריכל המפורסם אריה שרון (אחד האדריכלים שהביאו את המודרניזם לארץ ישראל ומי שתכנן, בין השאר, גם את בית החולים רמב"ם, את קולנוע חן שבכיכר דיזנגוף ואת מוזיאון יד מרדכי, והחתום גם על התמ"א הראשונה של המדינה החדשה).
מטרתו של בית הקירור הייתה לאפשר אחסון פירות וירקות על מנת למכור אותם בהדרגה ובהתאם למחיר השוק ולא בבת אחת לאחר הקטיף (דבר שהוביל להצפת השוק וירידת מחירים). במהלך מלחמת העצמאות שימש בית הקירור גם כסליק שהוסתרו בו כלי נשק.
מוזיאון יענק'לס שטעטל
מבנה נוסף השוכן בכפר חסידים הוא יענקל'ס שטעטל, מוזיאון קטן וחינני להפליא ובו שלל פריטים המציגים את החיים בשטעטלים ובעיירות של מזרח אירופה של פעם.
במוזיאון נערכות הדרכות מאירות עיניים וכן מתקיימים בו אירועי תרבות מגוונים ושמחים.