מושב נווה אטי"ב

 

מושב נווה אטי"ב מפורסם בעיקר כמי שמפעיל את אתר הסקי היחידי בארץ הלא הוא החרמון. האחזקה במשאב הלאומי הייחודי הייתה גם מוקד לביקורת ציבורית

 

נווה אטי"ב הוא מושב השוכן בצפון רמת הגולן והמפורסם בעיקר בזכות העובדה שהוא המחזיק באתר החרמון (בהחכרה). שמו של הישוב נגזר מראשי תיבות שמותיהם של 4 לוחמים של סיירת אגוז שנהרגו באזור במהלך שירותם הצבאי: אברהם (המאירי), טוביה (שרקינגר), יאיר (אלגרנטי), בנימין (חדד). אוכלוסיית מושב זה קטנה מאוד – רק קצת יותר ממאה בני אדם (נכון לסוף שנת 2011) – והוא שייך למועצה האזורית גולן.

הימים הראשונים

הניסיון הראשון ליישב את מרגלות הר החרמון התרחש בסוף שנות השישים של המאה העשרים, כשקבוצת עולים חדשים מארצות הברית שאפה להקים ישוב תיירותי, "רמת שלום" שמו. המוסדות המיישבים של אותם ימים הערימו קשיים ויצרו סחבת, ובסופו של דבר עלו חברי הקבוצה לקרקע באופן עצמאי בשנת 1969. במיקום הנוכחי, כ- 2 ק"מ מערבית לכפר הדרוזי מג'דל שמס, שוכן נווה אטי"ב מאז 1972 – בהתחלה היה זה מושב שיתופי ולאחר 5 שנים הפך לאחד ממושבי תנועת האיחוד החקלאי.

הקמת אתר החרמון

אתר החרמון החל לקרום עור וגידים כבר בשנת 1971, עת הוקם בו הרכבל הראשון. על הקמתו של אתר הסקי הראשון, והיחידי למעשה, של מדינת ישראל אחראים חברי מושב נווה אטי"ב בשיתוף עם תנועת המושבים והסוכנות היהודית.

אתר החרמון נמצא בגובה של בין 1,600 ל- 2,040 מ' ושטחו הוא כ- 5,000 דונם. הגלישה בו אפשרית רק למשך מספר שבועות בלבד בעונת החורף, כשמגמת ההתחממות הגלובאלית אף מקצרת את עונת הסקי במידה בלתי מבוטלת בשנים האחרונות. לאורך החורף הכניסה אל אתר החרמון הינה בתשלום (בשאר עונות השנה ניתן להיכנס אליו בחינם), ואם תנאי הגלישה מאפשרים זאת ניתן ליהנות בו מ- 13 מסלולים: 1 המשמש ללימודי גלישה, 3 קלים ("כחולים"), 7 מעט יותר מאתגרים ("אדומים") ושניים המיועדים לגולשים מקצועיים ("שחורים").

במהלך החורף מבקרים בחרמון כ- 300,000 איש, למרות התשתיות התחבורתיות הרעועות באזור היוצרות פקקי ענק כל אימת שהאתר נפתח למבקרים. גם לאורך הקיץ מגיעים למקום כמה עשרות אלפי בני אדם שנהנים מפארק לרכיבת אופני הרים, סיורים בחיק הטבע ותצפית נהדרת אל האזור.

הרווחים של אתר החרמון הם מקור ההכנסה העיקרי של מושב נווה אטי"ב, לצד גידולי שלחין המתאימים לתנאי האקלים של רמת הגולן – מטעי דובדבנים, אגסים ותפוחים. האתר נמסר לניהול מושב נווה אטי"ב על מנת לפרנס את חבריו, והשטח הוחכר להם, תמורת תשלום סמלי, במסגרת הסדר משולש בינם לבין ההסתדרות הציונית ומנהל מקרקעי ישראל.

הדיון הציבורי סביב החכרת אתר החרמון למושב נווה אטי"ב

החכרת האתר הייחודי, המהווה משאב ציבורי, תמורת תשלום סמלי בלבד, והעובדה כי מאז 1996 כלל לא חודש הסכם החכירה בין מושב נווה אטי"ב לבין מנהל מקרקעי ישראל (כך שתפעול האתר וההנאה מרווחיו נעשתה מכוח האינרציה בלבד) עוררו ביקורת ציבורית לא מעטה. בשנת 2007 הגיש חבר הכנסת דב חנין שאילתה לשר השיכון באותם ימים, זאב בוים, במטרה לברר את אופן קבלת ההחלטות של מנהל מקרקעי ישראל בנוגע למתן הזכויות בחרמון לאנשי נווה אטי"ב.

בתשובה לשאילתה זו, הצהיר השר בוים כי יפעל לעריכת הסכם חדש, שבמסגרתו ייקבעו תנאים כספיים שונים וייגבה מחיר ריאלי יותר עבור המשאב הלאומי.

גם החברה להגנת הטבע, התנועה לאיכות השלטון והתנועה לצדק חלוקתי פעלו בדרכים שונות כנגד המתנה יקרת הערך שניתנה לאנשי נווה אטי"ב. בנובמבר 2013 הוחלט כי אתר החרמון יוחכר לנווה אטי"ב לתקופה בת 49 שנה, רטרואקטיבית מאז 1996, וכי עבור ההחכרה תשלם חברת "הר החרמון" (שבבעלות חברי מושב נווה אטי"ב) 5% מהכנסותיה.

ניהול ושיווק האתר: Exactive Marketing      

 

 נחלה

 

  • |
  • © 2012 כל הזכויות שמורות לתנועת המושבים
  • |
  • מונסייט בניית אתרים