בשנת 1998 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל, הגוף המפקח על הפעילות של רשות מקרקעי ישראל (שהחליפה בשנת 2009 את מנהל מקרקעי ישראל), את החלטה 823, שעל פיה בעל נחלה יוכל לחכור את חלקה א' בחוזה ל- 4 תקופות של 49 שנה, כלומר חכירה לסך הכל 196 שנים. עוד קבעה המועצה (שאגב, העומד בראשה באותם ימים היה אריאל שרון) כי החלקות האחרות, כלומר אלה המשמשות לחקלאות, יוחכרו לאגודות החקלאיות השונות – והן יהיו רשאיות להחכיר חלקות נוספות לבעלי הנחלות.
לא פחות מ- 15 שנה חלפו עד שהחל יישום החלטה זו, שכן רק בשלהי 2013, ולאחר משא ומתן ממושך בהשתתפות תנועת המושבים, מנהל מקרקעי ישראל וגופים רלוונטיים נוספים, ניתן סופסוף לחכור נחלות במושבים השונים בהתאם להחלטה הנ"ל – ויש לקוות כי היישום יאפשר לחקלאים להסדיר את נושא החכירה, וזאת לאחר שבמושבים רבים, ולמעשה כמעט בכולם, פג זה מכבר הסכם החכירה הקודם (עוד בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת).
הסדרת היחסים בין רמ"י לבין המושבים
יישומה בפועל של החלטה 823 נועד להסדיר את היחסים בין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל, שכאמור החליפה את מנהל מקרקעי ישראל כגוף המנהל את מלאי הקרקעות במדינה ואמור לדאוג לאיזון בין כל האינטרסים השונים) לבין חברי המושבים, ובפרט לאפשר להם לחכור שוב את הנחלה שלהם.
בעלי הנחלות בכל מושב יוכלו כאמור לחכור את חלקה א' ישירות מרמ"י ל- 49 שנים עם אופציה לחדש את החכירה 3 פעמים, כשכל תקופה נוספת תימשך גם היא 49 שנים ובסך הכל ההחכרה היא ל- 196 שנים. את חלקות ב' ו- ג', אלה המשמשות לחקלאות, ניתן יהיה גם כן לחכור – מהאגודה השיתופית המנהלת את ענייני המושב, שהיא זו שחוכרת את החלקות האלה מרמ"י.
חשוב להדגיש כי על מנת לחכור את הנחלה, על הבעלים שלה להסדיר מול רמ"י את נושא השימושים הלא חקלאיים בה – או לשלם עבורם או להפסיקם. מאחר שמעטים המושבים בהם ניתן להתפרנס אך ורק מחקלאות, סביר להניח שברוב המקרים האופציה שתיבחר היא תשלום.
יתרונות חכירת הנחלה
המצב בפועל טרם אפשור יישום החלטה 823, שבו רוב רובן של הנחלות כלל לא הוחכרו לחברי המושבים, הערים עליהם קשיים רבים.
ראשית, ניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בחלקה א' או לפצל יחידות דיור קיימות (לאחר תשלום דמי היוון) – כלומר ניתן יהיה לממש את האופציה שהעניקה החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל.
שנית, ניתן יהיה להוריש את הנחלה גם ליותר מגורם אחד, בעוד עד עתה מי שרצה להוריש את נחלתו ליותר מאדם אחד או משפחה אחת (שכן המשק לא נחשב כחלק מהעיזבון, מאחר שאינו מוחכר לחברי המושב).
גם בעלי נחלות שירצו לקבל משכנתא מבנק זה או אחר יקבלו, ברוב המקרים, תנאים טובים יותר לאחר שינצלו את האופציה לחכור את הנחלות בהן הם גרים ואותן הם מעבדים.
ביקורת על החלטה 823
חשוב להדגיש כי לצד היתרונות הרבים של יישום החלטה 823 לאחר שנים כה רבות, ובמקביל להבעת הסיפוק המוצדקת מצד נציגי החקלאים, נמתחת גם ביקורת על החלטה זו.
פן אחד של הביקורת מתמקד בהחלטת רמ"י שלא לכלול נחלות לא מאוישות בהסדר החדש ולא לאפשר את החכרתן, צעד שפירושו המעשי הוא הלאמתן, ומדובר, על פי ההערכות, בקרקעות בשווי 12 מיליארד ₪.
ביקורת נוספת, ועזה אף יותר, היא על הצורך להסדיר את השימושים הלא חקלאיים בנחלה, וזאת בתקופה בה כמעט ובלתי אפשרי להתפרנס מחקלאות בלבד ולאחר שבעבר כבר הותר לגוון את השימושים בקרקעות החקלאיות.