המושבים הרבים שהוקמו
ברחבי הארץ, חלקם עוד לפני הקמת המדינה וחלקם לאחר מכן, הוקמו במטרה שחבריהם יתפרנסו
מחקלאות על ענפיה השונים (ואגב, אחד מעקרונות היסוד של המושב הוא גיוון מבחינת הענפים
בהם עוסקים חברי כל מושב, וזאת על מנת למנוע תלות יתר בענף ספציפי או עונתיות גבוהה
מדי) - אולם בשני העשורים האחרונים העולם שינה פניו ללא הכר, וכיום קשה עד בלתי אפשרי
להתפרנס מחקלאות בלבד. כתוצאה מכך נאלצו חברי מושבים רבים להשתמש בנחלה שקיבלו למטרות
אחרות, והמונח "שימושים בנחלה חקלאית" הפך לאחד מנושאי השיחה העיקריים במושבים
ובאופן כללי מדובר בסוגיה משפטית, נדל"נית, כלכלית ומוסרית מרתקת ורבת השפעה על
החיים בישראל של המאה ה- 21.
שימושים
של נחלה
חקלאית - כל החלטות המנהל
במקרים רבים המציאות
מקדימה את החוק ואת התקנות, וכך היה גם במקרה של שימושים בנחלה חקלאית שאינם חקלאיים
פרופר.
המציאות אילצה כאמור
מושבניקים רבים להשתמש באותה נחלה שקיבלו שלא למטרה המקורית שלה, חקלאות, אלא לייעודים אחרים,
מגוונים מאוד (חלקם משיקים לחקלאות כגון מחסנים, אטרקציות תיירותיות חקלאיות וכו',
ואחרים בתחומים שונים לגמרי) - וכתוצאה מכך נאלץ גם מנהל מקרקעי ישראל (שבינתיים שינה
שמו והפך לרשות מקרקעי ישראל) לקבל החלטות המסדירות שימושים חורגים בנחלה, כמובן בכפוף
לתנאים מסוימים.
הסיבה ל"התכופפות"
של רשות מקרקעי ישראל בפני חברי המושבים, הלכאורה עבריינים, היא שפשוט אין ברירה ואם
מדינת ישראל רוצה שהמושבים ימשיכו להתקיים, הרי שחובה עליה לאפשר להם להתפרנס בדרכים
נוספות על החקלאות - מה גם שברגע שמסדירים את השימושים הנוספים בנחלות החקלאיות, ישנו
גם רווח לקופת המדינה.
החלטות הרשות הנוגעות
להסדרתשימושיה של נחלה חקלאית החלו להתקבל כבר בשנת 1996, עם החלטה 755. ב- 2007 החליפה
את החלטה 755 החלטה מספר 1101, שעוררה סערה והתנגדות עזה, אולם בג"צ אישר אותה
בשנת 2011. ב- 2012 הוחלפה החלטה 1101 בהחלטה 1265, וההחלטה האחרונה בנושא, לפחות נכון
לקיץ 2014, היא החלטה 1316 שהתקבלה ב- 31.12.2013
.
ההתנגדות
לשימושים
חורגים
בנחלות
חקלאיות
להחלטות השונות של
רשות מקרקעי ישראל בכל הנוגע לשימושים של נחלה חקלאית קמו כאמור לא מעט התנגדויות לאורך
השנים, וכאמור אף הוגשו עתירות לבג"צ.
הגוף העיקרי שעומד
בחזית ההתנגדות הוא האגודה לצדק חלוקתי, שיוצאת גם כנגד החלטה 1316, שכן לטענת ראשי
האגודה מדובר בהטבות השוות סכומי עתק ושניתנות לציבור מצומצם על חשבון כלל האוכלוסייה,
ומבלי לגבות תמורה הולמת עבור המתנה יקרת הערך (האפשרות של חברי המושבים להשתמש בנחלה,
אותה קיבלו במחיר סמלי מתוך הכרה בערך החקלאות ובתרומתה למדינה, למטרות אחרות שאיש
לא בחן את חיוניותן למשק).
מה
מתירה
החלטה 1316?
על פי החלטה 1316
של רשות מקרקעי ישראל, שכאמור התקבלה בסוף 2013 ושר האוצר כבר חתם עליה (בפברואר
2014),
נחלה חקלאית יכולה
לשמש למטרות הבאות:
שימושים רלוונטיים
בתחום גידול בעלי החיים - ובפרט אחסנתם, טיפול בהם, טיפול באמצעות בע"ח, התנסות
בגידול בע"ח, פינות ליטוף, חנויות לממכר ציוד גידול בעלי חיים, לימודי רכיבה ועוד;
עיבוד תוצרת חקלאית (בתנאי שעיקר התוצרת מגודל בנחלה עצמה) - בתי בד, יקבים, מגבנות,
מפעלים לייצור בשמים וסבונים, מפעלים לעיבוד תבלינים, מפעלים לייצור ריבות ועוד; פעילויות
תיירותיות בעלות ערך מוסף חינוכי ורלוונטיות לחקלאות; ועוד.
חשוב להדגיש כי על
מנת להסדיר את נושא השימוש החורג בנחלה חקלאית על בעל נחלה לשלם לרשות מקרקעי ישראל
תשלומים שונים, כשהסכומים המדויקים משתנים בהתאם למקום של כל מושב (באזורי עדיפות לאומית
התשלום נמוך יותר) ופרמטרים נוספים.