בימים אלו לאחר אישור בג"ץ להחלטות ממ"י 979 (1155) בנושא זכויות הבניה במשק החקלאי ובנחלת המגורים אנו נמצאים בנקודת זמן בה המשפחה יכולה וצריכה לקבל החלטה בנושא המשכיות המשק המשפחתי הן מהפן המשפטי והן מהפן הכלכלי.
משק משפחתי לפי החלטות ממ"י איננו יכול להתחלק בין מספר יורשים אלא ליורש אחד ובן/בת זוגו בלבד. מרחב האפשריות של בעל נחלה חקלאית להוריש את המשק לדור ההמשך נע על הציר בין העברה לאחד מהילדים בלבד (צו ירושה, הגדרת בן ממשיך, העברה בחיים) לבין מכירת המשק וחלוקת התמורה (לאחר תשלום מס גבוה) לכל הילדים באופן שווה.
המצב כיום הינו מצב בו בעל משק חקלאי מחזיק בידיו נכס בשווי של מיליוני שקלים מצד אחד אך ללא יכולות סחירות ושכירות מהצד השני. בעבר מעטים מהבנים רצו להמשיך את דרך ההורים, לגור במושב ולעסוק בחקלאות אך לאור עליית איכות החיים במושבים והעובדה כי בעלות על המשק לא מחייבת ניהול משק חקלאי פעיל, המגורים במשק החקלאי הפכו להיות אטרקטיביים יותר ולפיכך נהיו רצונם של רוב בני המשפחה.
מצב זה יוצר, לצערנו הרב, במשפחות רבות סכסוכים משפחתיים בין אחים ו/או בין הורים ובנים, חלק גדול מסכסוכים אלו נובעים מאי קבלת ההחלטה של ההורים ומאי ידיעה של הזכויות הקיימות במשק החקלאי.
נקודת הבסיס היא שאין ולא יכולה להיות חלוקה שוויונית מלאה. תמיד אחד האחים כביכול יקבל יותר, אך גם זו לפעמים שאלה של השקפה ולא נתונים פיננסים מדויקים. לדוגמא: בן שקיבל את מגרש ההרחבה במחיר נמוך יחסי, בנה בו את ביתו ולאחר שנים ערך המגרשים מתקרב לערך הנחלות ובמקביל ההורים עדיין חיים והאח השני עדיין לא בעל הנחלה ו"סוחב" איתו שימושים חורגים של ההורים ותשלומי מס שנדחים ליום מכירת המשק / היוון המשק.
לפעמים חלוקה לא שוויונית היא החלוקה המתאימה ביותר למשפחה, ולאורך השנים היא גם החלוקה הכלכלית ביותר. צריך להבין כי החלוקה השוויונית ביותר היא מכירת המשק, במקרה זה צריך לקחת בחשבון תשלומים גבוהים לרשויות המס (בין 30 ל 50 אחוז) , צריך למצוא פתרון דיור מוגן להורים ופנסיה בסיסית בשבילם, ובדר"כ חלוקת הסכום שנותר לאחר מכן איננו מאפשר אפילו קניית יחידת דיור אחת, פתרון זה הוא אכן פתרון שווה לכל הילדים, האם זה הפתרון הנכון ?
כיום כאשר החלטה 979 על סף יישום, בעל נחלה חקלאית צריך להסתכל על הנחלה מהפן הכלכלי בצורה שונה, על פי ההחלטה ניתן להוון נחלה חקלאית, דבר שעד היום לא היה אפשרי, עלות היוון הנחלה היא 3.75% בקו עימות, כ 11% באזור עדיפות לאומית א', כ 17% באזור עדיפות לאומית ב' ו 33% במרכז הארץ, המשמעות הכלכלית של היוון הנחלה הוא פטור מדמי החכירה (לחלקת המגורים), פטור מתשלום דמי היתר לזכויות הבנייה בנחלה, פטור מתשלום בגין פיצול מגרש מנחלה, פטור מדמי הסכמה במכירת הנחלה.
עלות ההיוון איננה ידועה כרגע אך ניתן להעריך כי מושבים בקו עימות ישלמו על היוון הנחלה כעשרות אלפי ₪. ההערכה לעלות ההיוון במושבים באזורי עדיפות לאומית היא כמה מאות אלפי ₪. פועל יוצא של גובה התשלומים ייצר כדאיות כלכלית לחלק ניכר מהמשקים להוון את הנחלה. במרכז הארץ ההערכה היא שהיוון הנחלה יהיה מעל מיליון ₪ ולכן על מנת לייצר פתרונות נוספים להעברה בין דורית, הערכה היא שבעלי הנחלות במרכז הארץ יפנו להליך של פיצול מגרש בלבד בעלות של 33% מערך המגרש המפוצל.
לאחר היוון הנחלה ו/או פיצול מגרש מהנחלה, גדל מרחב האפשרויות לבעל המשק לחלק את נכסיו באופן יותר שוויוני, לא פחות חשוב מכך, חלק גדול מאי הוודאות בנושא ערך הנחלה ועלויות המיסוי העתידיות מתבהר וניתן ליצור פתרון מוצלח יותר למשפחה.
אין אמת אחת בדרך לפתרון, אין נכון או לא נכון, לכל משפחה צריך "לתפור" את הפתרון המתאים לאופי ההורים, למצבם הכלכלי, הפיזי והמנטלי ואח"כ לילדים ולמצב המשק החקלאי.
חשוב לדעת שבעיה זו היא לא נקודתית, הבעיה קיימת בהרבה מאוד משפחות ואין לפחד לדבר עליה ולהתמודד איתה, על מנת שנמשיך לאכול ארוחת חג ביחד עם האחים, הבנים והנכדים יש ליצור מצב של דיבור, ראש פתוח לפתרונות יצירתיים ויכולת לקבל החלטות קשות ואמיצות.
חברת "מבט משבים" הוקמה על מנת להוות מקור מידע, ייעוץ ויישום להחלטות אלו לחברי המושבים על מנת לעבור את המשוכה הזאת בשלום ובעלות כלכלית נמוכה באופן יחסי.
בברכת שנה טובה