הצורך בעובדים זרים בחקלאות הוא צורך קיומי.
ניסיוננו לאורך השנים מוכיח כי קיים קושי רב בגיוס עובדים ישראלים לעבודה בתחום החקלאות. עם זאת, ברור לכל כי ידיים עובדות הן הכרח בענפי החקלאות השונים ובלעדיהן משקים רבים יתמוטטו ויחדלו מלהתקיים.

לפני כשנתיים נחתם הסכם שיתוף פעולה תאילנד- ישראל (TIC) על פיו אחריות החברות ללוות את העובד בישראל. עקב כך שחלק ניכר מהחברות דורש סכום כסף גדול מהחקלאי, הוחלט לפתוח את אפשרות הליווי גם לאיגוד חקלאי כדוגמת אגודה שיתופית של מושב, ארגון חקלאי ארצי ותנועות ההתיישבות.

תנועת המושבים בשיתוף עם ארגון מגדלי ירקות החליטו לפעול דרך חברת "מבט מושבים" לליווי העובדים, וזאת על מנת לשפר את השירות ולהוזיל את הטיפול לחקלאי. כיום עלות הליווי דרך חברת "מבט מושבים" הינה 500 ₪ לכל בקשת עובד. בעתיד, כאשר תאושר תקנה בכנסת ישראל בנושא גביית כסף דרך מנגנון ה-TIC , גם עלות זו תפחת.

אנו מאמינים כי מיזם זה יכול לתרום לחיזוק וביסוס החקלאות וההתיישבות במדינת ישראל לאורך שנים.
שיתוף הפעולה בין ישראל לתאילנד יסייע לנו בהסדרת מערכת היחסים בין שתי המדינות בכל הנוגע בתחום זה.

בסוף שנת 2010 ממשלת ישראל וממשלת תאילנד חתמו על הסכם שיתוף לקביעת מערכת חדשה לגיוס עובדים תאילנדים לעבודה במגזר החקלאות בישראל. מערכת השמה חדשה זו תופעל בכפוף למיזם שיתוף הפעולה תאילנד-ישראל המכונה- TIC. במסגרת המיזם, סכום העמלה המרבית שהעובד התאילנדי ישלם בעד גיוסו לא יעלה על 3479 ₪, בכפוף לחקיקה הישראלית בתוקף, בתוספת עלויות ישירות כגון עלות כרטיס הטיסה. מיזם TIC מספק גם הסדרים שנועדו לעקוב אחר כיבוד הזכויות של העובדים התאילנדים במשך כל תהליך הגיוס, ההצבה, ההשמה והחזרה לתאילנד בגמר ההתקשרות.

התהליך מתחיל עם העובדים התאילנדים כבר בעת גיוסם בתאילנד, בשלבי הבקשה והמיון המוקדמים שלהם. מבקשי העבודה פונים בבקשה ל-TIC ונרשמים במאגר הנתונים שלו. במקביל, נערך תהליך הזמנת גיוס מצד המעסיקים, אשר מגישים הזמנת גיוס המפרטת בתוכה דרישות מינימום מהעובד המבוקש. לאחר שלבים אלה נערכת התאמה בין שני הצדדים - הזמנת הגיוס מותאמת באופן רנדומאלי אל מול מאגר מבקשי העבודה הרשומים במסד הנתונים של TIC על בסיס דרישות המינימום שפורטו בהזמנת הגיוס.

המועמד שנבחר באופן רנדומאלי וממוחשב עובר ריאיון ומיון רפואי על מנת להבטיח כי הוא מתאים להיכנס לישראל לשם תעסוקה בחקלאות. במידה שנמצא מתאים, TIC דואג ללוגיסטיקת הנסיעה של העובד; לרבות כרטיס טיסה, אשרה והדרכה שלפני עזיבה.

עם הגעתו של העובד לישראל, האחראיות על עלות ההסעה של העובד מנמל התעופה למקום העבודה צריכה להיות מכוסה על ידי המעסיק. לאחר הגעתו, על הלשכה הפרטית או האיגוד החקלאי מוטלת האחריות לספק סל שירותים לעובד ולמעסיק, בהתאם. יש לציין כי הזמן המינימאלי המשוער לתהליך זה הוא כחודש מרגע הגשת הזמנת הגיוס ועד הגעתו של העובד לישראל.

תפקידה של הלשכה הפרטית או הארגון החקלאי הוא לסייע למעסיק בגיוס עובדי חקלאות תאילנדים זרים, לשמש כגורם מתווך, וכן להוות ערוץ תקשורת בין המעסיק לבין רשות ההגירה. בנוסף, תפקידה גם להעניק סיוע לעובד ולמעסיק מרגע הגעתו של העובד לישראל.

הלשכה הפרטית או האיגוד החקלאי נדרשים לספק סל שירותים לעובד ולמעסיק, על מנת להבטיח את בטיחותו של העובד ולשמור על זכויותיו בהתאם לחוק הישראלי. הם מחויבים למסור מידע למעסיק בעניין קיום הוראות חוזה ההעסקה, וכן אודות חוקים רלוונטיים. זאת ועוד, עליהם גם לסייע למעסיקים בהשגת כיסוי ביטוחי בריאות וביטוח לאומי עבור העובד.

תפקיד הלשכה הפרטית או האיגוד החקלאי נמשך גם לתחום הסיוע בתקשורת שבין העובדים לבין המעסיקים במקרה של מחלוקות על חוזה ההעסקה וכן הוא מסייע לעובדים המעוניינים לקחת חופשה זמנית בתאילנד בהגשה ובהשגת אינטר-ויזות וחידוש הדרכון.

נוסף על כך, הלשכה הפרטית או האיגוד החקלאי מעניקים סיוע לעובד המעוניין לשנות את מקום העבודה או את המעסיק שלו ולקבל מקום עבודה חדש בהתאם לחוק הישראלי, על ידי מסירת מידע בנוגע להזדמנויות עבודה רלוונטיות וידועות ואף מסייעת בבקשות לפיצוי וקצבאות בהתאם לחוק הישראלי בשמו של עובד שנפגע או בשמם של היורשים של עובד שנפטר.

חשוב לציין כי התחייבותה של הלשכה הפרטית או האיגוד החקלאי לפי מיזם TIC יעמדו בתוקפן כל זמן שהעובד שנשלח על ידי הלשכה הפרטית נמצא בישראל ועובד במקום עבודה שבו הוא הושם על ידיה.