הפגנת החקלאים: כ- 2000 חקלאים הפגינו היום מול קריית
הממשלה בתל אביב בקריאה לממשלה החדשה לדאוג לעתיד החקלאות במדינה. ההפגנה אורגנה
ע"י התאחדות חקלאי ישראל.
התאחדות חקלאי ישראל טוענת שהחקלאות הישראלית נמצאת בשנים
האחרונות במשבר קשה. הענף אינו ריווחי, החקלאים איבדו את חדוות היצירה ומאות משקים
נסגרים
במהלך הבוקר יצאו שיירות של אוטובוסים ורכבים מכל רחבי
הארץ להפגנה. ההפגנה החלה בצעדה של חקלאים ממוזיאון ת"א לכיוון קריית הממשלה
בתל אביב.
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת
המושבים, מאיר צור: "היום זו יריית הפתיחה של המאבק שלנו. על הממשלה לשמור על
החקלאות במדינה ועל עתידה אנו נלחמים בראש ובראשונה על הערכים של מדינת ישראל כדי
לייצר מזון איכותי ובריא לדורות הבאים.
בפעם אנחנו מפסיקים להתנצל על זה שאנחנו חקלאים וזאת כדי
שנוכל להיות חקלאים. זה נגמר. עד כאן!
אנחנו לא נשלם מחירים מטורפים על מים, מחירים שלא משלמים באף
מקום בעולם . זה נגמר. אנחנו יוצאים מכאן מאוחדים כולנו. אנחנו כאן כדי לשנות את
המצב אחת ולתמיד. אין ציונות בלי חקלאות".
מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבו וילן: "אנחנו כאן
כדי לומר עד כאן. זו הפגנה ראשונה. אנחנו לא ניתן שמשקים ברחבי בארץ יסגרו. אם
חקלאות כאן מולדת כאן. בשבועיים הקרובים ניפגש עם כל נציגי המפלגות – בקואליציה
ובאופוזיציה כדי להציג בפניהם את חומרת הדברים והצעות לפתרון".
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, איתן ברושי: "החקלאות
בישראל היא גאווה עולמית, אך החקלאים המובילים אותה צריכים להתעסק בחקלאות ועל עצם
קיומם. איזה אבסורד מקומם! הפכנו למדינה שמהללת מתווכים ופוגעת בחקלאיה. זהו מצב
בלתי נסלח והוא חייב להשתנות! אין התיישבות ללא חקלאות, ותמיכה בחקלאות פירושה
תמיכה אמתית ונגב ולגליל ולהורדת יוקר המחייה".
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי: "מאבק החקלאים
החל היום בקול תרועה רמה והוא יימשך ויסלים עד שהממשלה תכלול את דרישותינו בקווי
היסוד שלה אחרת החקלאות תיעלם ואיתה בטחון המדינה ומזון האזרחים. יריית הפתיחה של
המאבק ביום סימבולי, בו נכנס לתוקף החוק המבטל את הפטור מהסדר כובל למשווקים, הם
בבחינת נורת אזהרה לכל מי ששכח שמדינת ישראל קמה בזכות ההתיישבות החקלאית העובדת".
יו״ר המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף: "תענוג
לראות כאן צעירים דור העתיד שלנו. המדינה צריכה להבין שללא חקלאות אין מדינה. אני
קורא להכניס את נושאי החקלאות בתוך המו״מ הקואליציוני".
מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, דודו קוכמן: "בכל
העולם, החקלאים זוכים להערכה ולתמיכה ישירה מתוך הבנה כי מדובר באינטרס של המדינה
ולא של החקלאים
.
למרות שהחקלאות הישראלית היא מקור גאווה בעולם ומצרך מבוקש בארצות
רבות, נדמה שבמשרד האוצר רואים בחקלאות נטל ולא נכס והביאו את החקלאים לעברי פי
פחת. לעיבוד הקרקע יש ערכים רבים מעבר לביטחון המזון, מזון בריא, כמו שמירה
על שטחים פתוחים, הגנה מפני פולשים, פיזור אוכלוסין והגנה על הגבולות".
שחר איתני, חקלאית ודור רביעי של חקלאים בערבה: "החלטנו
שאין לנו ברירה לקום ולהילחם על הבית. המאבק שלנו הוא של כולנו. אין בו ימין
ושמאל, הוא חוצה מפלגות ומאבקים פנימיים, הוא מאבק על האפשרות לאכול את המזון שלנו.
אנחנו נילחם. אנחנו החלק הכי חשוב של הפאזל של המדינה הזאת".
כאמור, החקלאות חווה מזה מספר שנים משבר קשה. אזורים
שלמים, אשר כל פרנסתם מושתתת על חקלאות, נמצאים היום בסכנה קיומית ומוחשית וחקלאים
רבים איבדו את חדוות היצירה בשל חוסר רווחיות, בשל מיסים מיותרים המושתים עליהם
ובשל שחיקה במעמד החקלאי ומוצאים עצמם אף סוגרים את מפעל חייהם.
מזה מספר חודשים שהתאחדות חקלאי ישראל נערכת לצאת למאבק
על עתיד החקלאות במדינה. בשל הבחירות המאבק התעכב. היום יצאה התאחדות חקלאי ישראל,
אשר כולל את כלל התנועות והארגונים החקלאיים במאבק בסימן: "מצילים את החקלאות
בישראל".
מאבק החקלאים הוא על הנושאים הקרובים ביותר לליבנו אשר
יאפשרו להחזיר את חדוות היצירה ואת פרנסתם בכבוד של החקלאים (מצ"ב הנושאים
בהרחבה*):
מורידים את פערי התיווך – מחזירים לחקלאים את הכבוד שהם
ראויים לו.
מסדירים את נושא העובדים הזרים:
ביטול מס המעסיקים, עדכון העלויות המאפשרות הורדות בגין מגורים
מורידים את מחירי המים.
פיקוח על יבוא חקלאי.
מצילים את החקלאות במדינה –
דף מסרים – נתונים והרחבות
חקלאות ישראלית היא
שליחות לאומית
החקלאות שומרת על ביטחון המדינה: ההתיישבות החקלאית הוקמה
עוד לפני קום המדינה. החקלאים במושבים, קיבוצים ובמושבות משמשים כגדר חיה בגבולות מדינת
ישראל ובלעדיהם לא תהיה מדינה. החוסן הלאומי של מדינת ישראל, בפריפריה בכלל וביישובי
הגדר בפרט, מתבסס על קיומה של ההתיישבות החקלאית.
החקלאות כמספקת את ביטחון המזון: ההתיישבות החקלאית מהווה
עוגן כלכלי אזורי ומבטיחה ביטחון תזונתי לתושבי המדינה לאורך כל השנה, תוך צמצום התלות
ביבוא של תוצרת חקלאית טרייה במקרה של חרמות ומצבי מלחמה. החקלאות היא נדבך דרמטי ביצירת
תעסוקה היקפית בתחום התעשייה והשירותים.
מחזירים את הגאווה
והפרנסה לחקלאים
לרבות השנים החקלאות במדינת ישראל, שהייתה גאוות המדינה והתבססה
על חדוות היצירה הצטמצמה. כיום ישנם רק כ- 15 אלף חקלאים המספקים את ביטחון המזון לכלל
תושבי ואזרחי המדינה, תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית.
עם השנים, המדינה החליטה לפגוע אנושות בחקלאים והתוצאה ברורה:
רפתות נסגרות (בשנת 2014 נסגרו כ- 110 רפתות), לולים נסגרים, מטעים ועוד.
החקלאים הגיעו למצב שאין להם רווחיות ומפעל חייהם, זה שהקימו
ובנו במו ידיהם מטעמי ציונות והתיישבות עם קום המדינה, סוגרים אט אט את משקיהם החקלאיים.
מה עוד, שדור ההמשך, ילדי החקלאים, לא רוצה לעסוק עוד בחקלאות.
ההשלכות הן ברורות. יתכן שתוך מספר שנים בלבד לא יהיו עוד
חקלאים ולא תהיה חקלאות בארץ. מה שאומר – שלצרכנים לא תהיה היכולת לרכוש סחורה חקלאית
כחול-לבן ובמידה ויהיו חרמות, לא יהיה למדינת ישראל ביטחון מזון.
למה אנחנו פותחים
במאבק דווקא עכשיו, כשהממשלה עדיין לא הוקמה?
ההפגנה הזו היא יריית הפתיחה של המאבק שלנו. אנחנו רוצים שהממשלה
הקרובה תדע שאם לא תשמר את החקלאות, אזי החקלאות במדינה תכריז על פשיטת רגל.
אנחנו כאן בשביל לומר לשר/ת החקלאות הבא שהחקלאות אינה תיק,
אלא פרנסה של 15 אלף איש שמספקים את ביטחון המזון לכלל תושבי המדינה, שהחקלאות היא
שמירה על ביטחונה של המדינה וגבולותיה.
יכולנו לפתוח את המאבק בזמן הבחירות ואז כולם היו זועקים
– פוליטי.
עתה, עשרה ימים לאחר הבחירות ועוד לפני שממונה שר למשרד החקלאות,
אנחנו
רוצים להשמיע את זעקתנו – החקלאות בקריסה!
על מה אנחנו נלחמים?
בשנים האחרונות מדיניות ו/או חוסר מדיניות הממשלות הלכה ופגעה
בחקלאים בכל תחומי הליבה: פערי התיווך, עובדים זרים (ביטול מס המעסיקים, עלויות החקלאי
המעסיק עובדים זרים, מחירי המים, קרקעות), ייבוא חקלאי.
לכל זה תוסיפו את משברי המטבע העולמיים, קריסת הייצוא לרוסיה,
מצב ביטחוני הפוגע אנושות בחקלאים ובחקלאות כולה,
מזג אוויר משתנה ותנאי שוק משתנים.
הרווחיות של הענף ירדה בעשור האחרון ומשקים חקלאיים רבים סוגרים
את משקיהם.
נלחמים בפערי התיווך
– מחזירים לחקלאים את הכבוד שהם ראויים לו
פער התיווך הינו האחראי המרכזי ליוקר המחיה בישראל - ההפרש
בין המחיר שהצרכן משלם על מוצר בסופרמרקט לבין המחיר בו החקלאי מכר את תוצרתו למשווקים.
כשמדובר בפירות וירקות הפגיעה בחקלאי, בעקבות פערי התיווך,
היא כפולה ומכופלת. שכן, מדובר בתוצרת בעלת חיי מדף קצרים וכשהמחיר יקר, הצרכן קונה
פחות או לא קונה כלל והחקלאי נותר ללא שכר ורווחיות ועם יבול להשמדה.
רשתות השיווק רוכשות מהחקלאי את הסחורה החקלאית שלו במחיר
שהוא נמוך משמעותית, עד כדי כך שלעיתים התוצרת החקלאית נמכרת והחקלאי אינו מכסה את
העלויות שלו. לעומת זאת, המחיר אותן הן משווקות לצרכן הוא גבוה. ובכך, למשל, פלפל שרכשו
מהחקלאי ב- 2-3 ₪ מוכרים אותו ב- 7-8 ₪ לצרכן.
הרשתות גוזרות קופון ופוגעות פגיעה כפולה: הן בפרנסת החקלאי
והן בצרכן שמשלם מחיר גבוה. לא יתכן שפערי התיווך של הפירות והירקות מגיעים עד ל-
400%. אנו דורשים לשים סוף לפגיעה החמורה של פערי התיווך בחקלאים.
עובדים זרים
ביטול מס מעסיקים
: מזה קרוב לחמש
עשרה שנים, החקלאים משלמים למדינה היטל בגובה 10% מעלות שכרו של כל עובד זר שהם מעסיקים.
ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות ה
OECD-
בה ההיטלים מכוונים להעלאת עלות ההעסקה של העובדים הזרים
כמכשיר ליצירת העדפה לעובדים מקומיים. המס אינו אפקטיבי, שכן מעטים העובדים הישראלים
המוכנים לעסוק בחקלאות בתנאים הקשים ובמיקומים הגיאוגרפים הדרושים לביצוע העבודה.
אנו רואים במס זה גזל אשר לא קיים בשום מקום אחר בעולם.
כיום מועסקים בחקלאות 25 אלף עובדים זרים, ותשלומי המס למדינה
הם של כ– 140 מיליוני שקלים. אנחנו דורשים את ביטול מס מעסיקים המושת כיום על החקלאים
לגבי העובדים הזרים לאלתר.
הפחתת עלויות החקלאי,
המעסיק עובדים זרים, באשר להלנה ותנאי מגוריו של העובד הזר
: החקלאי כיום נושא בעלויות
חודשיות גבוהות על מנת לעמוד בדרישות החוק למגורים הולמים ומנגד, החוק איננו מאפשר
ניכוי משמעותי מהעובד. אנו דורשים אפשרות הפחתה בחוק אשר ינוכו משכרו של כל עובד זר.
הפחתה זו אושרה השנה על ידי שר הכלכלה, נפתלי בנט, לאחר מו"מ ארוך, אך לבסוף לא
יצאה לפועל.
מורידים את מחירי
המים - לא ניתן לקיים חקלאות במחירי המים בישראל!
מים הינם אחת התשומות העיקריות בכל פעילות חקלאית וככזו היא
משפיעה בצורה ישירה על רווחיות הפעילות ועל מחירי התוצרת.עליה במחירי המים מביאה:
לשחיקת רווחיות הפעילות החקלאית עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.
עליית מחירים עבור צרכני התוצרת החקלאית, דהיינו עליה ביוקר
המחייה.
שמירה על עליות מים חקלאיות נמוכות ככל הניתן איננה אינטרס
בלעדי של החקלאים אלא אינטרס משקי רחב המגיע עד אחרון הצרכנים.
אנו דורשים:
ביטול עקרון המשק הסגור - הבאת מים חקלאיים לאזורי הפריפריה
הינה אחריות המדינה ואינה אחריות בלעדית של החקלאות.
חידוש הסיוע לפיתוח תשתיות לחלופות המים הזולות (קולחים ושיטפונות):
לאורך שנים רבות הכירה המדינה בצורך בסיוע להקמת תשתיות מים ולהרחבת היצע החלופות הזולות.
בשנים האחרונות עצרה המדינה כל סיוע לפיתוח תשתיות. אי הרחבת התשתיות, הזרמת קולחים
וזרימה טבעית של מי שיטפונות לים הינה הפסד מלא ומיותר ובזבוז המשאבים הזורמים לים.
הסרת האיומים ועידוד פעילות אגודות המים החקלאיות: אנו רואים
חובה לשמר ולעודד פעילות של אגודות המים החקלאיות הן לצורך המשך התקיימותן של החלופות
הזולות ובעיקר לצורך הצבת תחרות לכלל השחקנים במשק ובכללם חברת המים הלאומית – מקורות.
ודאות בכל הנוגע למדיניות הרגולטיבית.
פיקוח על יבוא חקלאי
תחרות זה דבר בריא ועל מנת לאפשר תחרות, המדינה מורידה מכסים
ומאפשרת יבוא של תוצרת כזאת או אחרת.
אולם, היבוא מגיע ממדינות אשר מסבסדות את החקלאים ואת הטיפול
בתוצרת (כפי שנהוג במדינות ה-
OECD
) ועל כן לא מתאפשרת תחרות עם תוצרת מקומית ויכולתם של החקלאים הישראלים
להתפרנס בכבוד נפגעת באופן דרסטי.
מה עוד שהסכנות של יבוא תוצרת חקלאית הן גדולות.
יבוא של ירקות ופירות עשוי לחשוף את הצרכן הישראלי לחומרים
רעילים, חומרי הדברה ולחיידקים. למשל – גידול עגבניות מעזה נעשה על ידי שימוש ממי ביוב.
יבוא של מוצרי חלב, פוגע באופן ישיר ביצור חלב בפריפריות וקיום
ענף חלב עצמאי.
הכנסת היבוא לתוצרת חקלאית לאו דווקא מורידה את המחיר לצרכן.
אנו דורשים להגן על השוק המקומי ולתת לו רשת ביטחון בכדי שיוכל
להמשיך לייצר ולהתפרנס בכבוד. כמו גם ליצור מנגנון של פיקוח על היבוא החקלאי הנכנס
ארצה.
מה אנחנו דורשים?
שינהלו איתנו מו"מ מקיף על מצב החקלאות ולפתור את כל
הסוגיות לרבות- פערי תיווך, עובדים זרים, מחירי המים ויבוא חקלאי.
שהממשלה הבאה תשים את החקלאות בראש סדר העדיפויות הלאומי.
*צילומים: עופר עמרם, תנועת המושבים.