תמש 2670/03 מ.י וב.ז. נגד מ.ז, המועצה לענף הלול ואח'
מדובר בפרשה, הכוללת סכסוך פנים משפחתי, במסגרתו תובעת אם את בנה. מדובר בנחלה חקלאית, בתוכה שני בתי מגורים, לול ביצי מאכל ומכסת ביצים עד 500,000 ביצים לשנה.
התובעות הן שתי אחיות אשר ירשו מהוריהן את הנחלה. לאחר פטירת אביהן, אושר בנה של אחת התובעות כ"בן ממשיך" בנחלה, ובנה בית מגורים בנחלה, שם הוא מתגורר עם משפחתו.
שנים לאחר שאושר כ"בן ממשיך", מתוך הסכמה של הבן, חתם הבן על כתב ויתור לפיו הוא מוותר על מעמדו כ"בן ממשיך. האם ואחותה טוענות כי משויתר על זכותו כ"בן ממשיך", הן חוזרות להיות בעלות הזכויות בנחלה, מכח ירושת הוריהן.
מכיוון שמיום החתימה ועד הדיון (אשר הסתיים זה עתה) המשיך הבן להתגורר בביתו אשר בנה בנחלה, ואף המשיך לנצל את מכסת הביצים כשלו, ביקשו האם ואחותה מבית המשפט, סעד הצהרתי כי כל הזכויות בנחלה שייכות להן. עוד דרשו האם ואחותה, כי הבן ישלם להן את רווחיו ממכסת הביצים מהשנים בהן השתמש במכסה כבשלו.
בית המשפט קיבל את עמדתן של התובעות כי הזכויות בנחלה שייכות להן, אך עם זאת הוסיף ביהמ"ש כי אין לפנות את הנתבע ומשפחתו מהנחלה:
על פי החוזה אשר נחתם בין מינהל מקרקעי ישראל לבין האגודה החקלאית של המושב בו היתה הנחלה, העניק המינהל זכות למי שיהא בעל זכות שימוש, להשתמש במקרקעין ולשנות בהם זכויות שימוש או חכירה, בכפוף להסכמת המינהל והאגודה החקלאית (מדובר בעניינינו בהסכם תלת צדדי לפיו הסוכנות היהודית חכרה מהמינהל את מקרקעי הישוב והאגודה השיתופית היתה בת רשות מטעם הסוכנות והיא זכאית להעביר את זכותה במקרקעין של המושב לחברי האגודה אשר אושרו על ידי המינהל והסוכנות).
בית המשפט קבע כי זכותו של הבן כ"בן ממשיך" בוטלה כדין, ועל כן, בהתאם להסכם המשולש עם הסוכנות במקרה של פטירת חבר ביישוב, יועברו זכויותיו, בהיעדר בן זוג חי או בן ממשיך, ליורשים על פי דין, במקרה הנ"ל – האם ואחותה.
עם זאת, קבע בית המשפט כי אין לפנות את הבן מביתו במשק, אלא לאחר שינתן לו פיצוי מלא על כל ההשקעות שהשקיע או על שווי בית המגורים. בית המשפט קבע כי הבית נבנה בהסתמך על התחייבויות שקיבל בעבר הבן כי הוא יהיה הבן הממשיך, ובעידודה של סבתו המנוחה, תוך לקיחת הלוואת משכנתא לצורך הבניה, ועל כן, אין לפגוע בזכות המגורים שלו במשק, ואם מתכוונות האם ואחותה להוציא אותו מביתו, חובה עליהן לשלם לו את כל מה שהשקיע בבית.
בית המשפט המשיך וקבע לעניין מכסת הביצים והלול, כי הבן אינו מחוייב להחזיר את רווחיו עד כה ממכסת הביצים, וזאת מהטעם שהאם ואחותה היו צריכות להגיש את התביעה במועד מוקדם יותר, ומשלא באו, צודק הבן שיכול היה להסתמך על התנהגותן ושינה את מצבו לרעה. עם זאת, מכסת הביצים מיום מתן פסק הדין היא של האם ואחותה, ומאחר והן בעלות הנחלה, הן רשאיות לעשות במבנה הלול כבשלהן.
בעריכת קנט את רכס, עו"ד