מאמרים

  • אמור מעתה 1523 ולא 1464

    עו"ד עמית יפרח

    החלטה 979 על גלגוליה השונים עודכנה פעם נוספת במועצת מקרקעי ישראל האחרונה וכעת מספרה הינו 1253, השינוי הראשון הינו הבהרה לעניין שיעור התשלום הכולל. בכל תשלום ישנו מרכיב של 3.75% שאין לגביו הנחת איזור ולכן כאשר משלמים ישירות 33% , יש לבצע הנחת איזור רק על 29.25%. שינוי נוסף הינו ביטול הדרישה להתחייבות האגודה לעמוד בתנאי תמ"א 35 מהטעם שהנושא מסור לסמכות מוסדות התכנון. כמוכן נכנס שינוי חשוב המאפשר לתת להנהלת הרשות סמכות שבשיקול דעת אם לכלול בחלקת מגורים שטח צהוב שהוגדל אחרי 27.3.07, במקרים בהם הרשות חתמה על התכנית לשינוי.(ההגדלה נאסרה אחרי 27/3/07 ,אולם התברר שיש תכניות שהגדילו צהוב והרשות חתומה לפחות על חלק מהן).

  • רשמים מפאנל בכנס תנועת המושבים: על סוגיית הבן הממשיך

    סוגיית הבן הממשיך וירושת המשק החקלאי העסיקה אותנו גם השנה בכנס הנהגות המושבים שנערך בשבוע שעבר באילת, בשל חשיבותו של הנושא ראיתי לנכון להביא בפניכם את עיקרי הדברים שנאמרו עלי משתתפי הפאנל.

    יועמ"ש ויו"ר אגף הקרקעות של תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח פתח את הפאנל ואמר: "אנו חיים היום בעידן בו הנחלה היא הנכס היוקרתי ביותר בשוק הנדלן. ככל שערך הנחלה הולך וגדל כך גם הקושי לחלק את הנחלה בין הילדים גדל והפך בלתי אפשרי, ולעיתים עבור ההורים זו משימה בלתי אפשרית. חשיבות המידע שאנו מעבירים לבעלי הנחלות הינה למנוע מצב שההורים יקבלו החלטות על בסיס מידע חסר ומה שעלול ליצור טעויות וקשיים בלתי הפיכים בנחלה. אנו משקיעים מאמץ גדול מאוד בכדי שנוכל לפצל את הנחלה בתנאים טובים יותר, בכדי שנוכל לאפשר להורים לתת חלק מהנחלה שירשם על ילד שאינו מקבל אותה. אנו עוסקים הרבה בכדי לייצר פתרונות במשק המשפחתי ולייצר מידע רחב ועדכני לחברים בסוגיה הזו. הסוגיה מורכבת ויש לה הרבה היבטים".

  • מהי התנהגות מחפירה כלפי האם המצדיקה ביטול מינוי בן ממשיך?

    מינוי בן ממשיך בנחלה הינה סוגיה המעסיקה לא מעט בעלי נחלות במושבים אשר מתמודדים איתה הן בהיבט המשפטי והן בהיבט המשפחתי, במקרה שאביא במאמר זה אגע בסוגיית מערכת היחסים שבין הבן הממשיך להוריו, ומתי התנהגות הבן עולה לרמה של התנהגות מחפירה המצדיקה ביטול ההתחייבות של ההורים לבן הממשיך.

    הלקח המרכזי מהמקרה הנידון הינו להעלות את כל הסיכומים שיישנם בעל פה בין ההורים לבין הבן ואחיו על הכתב, כולל את מערכת הציפיות שייש להורים מהבן לגבי הטיפול בהם מרגע המינוי ועד לכתם מן העולם .

    במקרה שלפנינו תביעה שהגישה אלמנה אשר החזיקה בזכויות בנחלה במושב כנגד בנה ורעייתו, בה היא מבקשת מביהמ"ש להצהיר כי הבן ורעייתו אינם בעלי הזכויות בנחלה ולהורות על סילוק ידם ממנה וליתן צו הרחקה מביתה.

  • במקרים ייחודיים עזיבת האגודה מחייבת וויתור על הזכויות במקרקעין – צמצום הלכת עפגין

    הלכת עפג'ין ועוד לפניה החלטה 970 של רמ"י, שנגעו לעניין התנאים ליציאת חבר מהאגודה של הישוב קבעה בעיקרון כי החברות באגודה הינה וולנטרית וכי יכול לצאת חבר מהאגודה הקהילתית/החקלאית ביישוב מבלי למכור את ביתו/נחלתו ולהישאר לגור ביישוב ועל החבר והאגודה ליצור בינהם מערכת חוזית אשר תסדיר את יחסיהם בממשקים השונים בהם עדיין מקבל החבר שיצא שירותים מן האגודה. הפסיקה אז במקרה עפג'ין יצרה עבור לא מעט אגודות קהילתיות בעיות בהתנהלותן מול חברים שהפסיקו להתנהל בצורה תקינה מול האגודה או שביקשו לצאת ממנה מסיבות כאלו ואחרות וניתן לומר גם שהמקרה יצר לעיתים אף חוסר רצון להקמת אגודות קהילתיות חדשות מתוך החשש מעצם היכולת לצאת מהן ועדיין לגור ביישוב.

  • הנדון: החלטת הנהלה 4134 לגבי הגדרת משבצת הקבע

    לאחר מאמצים רבים הושג סיכום עם האגף החקלאי אשר אושר בהנהלת רשות מקרקעי ישראל בצורת החלטה על הגדרת משבצת קבע לישובים חקלאיים. ההחלטה כוללת התייחסות ליישום החלטות מועצה 476 המאפשרת תוספת 3 דונם לנחלה במידה וקיימת קרקע עודפת וכן הנחיות לקביעת שטחי הקבע.

    השינוי המשמעותי בהחלטת ההנהלה הינה , כי קרקע נוספת כקבוע בהחלטת מועצה 476 יהיה ניתן לקבוע בעת הגדרת משבצת הקבע, גם במסגרת חוזה מתחדש כלומר כבר היום, ולא רק בעת חתימה על חוזה חכירה לדורות.

    המשבצת שתקבע תהיה הבסיס גם למתן חוזה חכירה לדורות בכפוף להחלת החלטות המועצה הרלוונטיות לחתימת חוזה לדורות . הגדרת משבצת קבע הינה תנאי לחתימה על חוזה ולפעולות שונות המבוקשות במקרקעי המשבצת.

  • מדיניות חוק ההתיישבות החקלאית בנושא תחנות הסגר - מפטמות

    מאת עמית יפרח.

     

    בימים אלו מסיימת ועדה בין משרדיתאת עבודתה בבחינת מדיניות חוק ההתיישבות אשר בראשה סגן הממונה על התקציבים באוצר מר ערן ניצן , אנו תנועות ההתיישבות מיוצגים בועדה ,הופענו בפני הועדה והצגנו את עמדת מטה ההתיישבות בעניין חוק ההתיישבות ויישומו, בפתח הדברים הדגשנו כי תנועות ההתיישבות רואות חשיבות עליונה בשימור וטיפוח ההתיישבות החקלאית בישראל, יחד עם זה, החוק ונוהלי יישומו חייבים להלום את מציאות ימינו ואת העשייה החקלאית במציאות הכלכלית הנוכחית, זאת על מנת שישרתו את יעדם, ולא יהוו מחסום בלתי עביר בפני החקלאי המבטא מציאות חקלאית אוטופית ובלתי מושגת. 

  • ותמ"לים – פתאום קם חקלאי בבוקר ומרגיש שגנבו לו את האדמה

    מאת: גלעד אלטמן

    המפלצת הביורוקרטית "הותמ"ל" כבר איננה רק איום על האדמות החקלאיות, על יכולתם של קיבוצים ומושבים לשרוד כיחידת ייצור חקלאית, על בחירתם הערכית של חקלאים ללכת בדרכי הוריהם ולדבוק בעבודת האדמה.

    כעת נפל דבר וגם הצמרת המקצועית של משרד החקלאות מצטרפת אל המזהירים מפני הקלות הבלתי נסבלת של הותמ"ל. דו"ח אמיץ שפרסמו אמויאל רענן ויוחאי תירוש מהאגף לפיתוח ותכנון הכפר מזהיר מפני ההשפעות השליליות של תכניות הותמ"ל על קרקע חקלאית, אשר רובה ככולה מעובדת. "מדובר בפגיעה חמורה בכושר ייצור המזון ואספקת תוצרת טרייה, אל מול אוכלוסיית ישראל הגדלה בשיעור של 2% בכל שנה ובפגיעה בפרנסת הישובים החקלאיים," קובעים רענן ותירוש.

  • מתן זכויות ייזום בגין השבת קרקעות תשובת תנועת המושבים לקשת המזרחית

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    בשבוע שעבר פנתה הקשת המזרחית במכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולשר האוצר בדרישה לבטל את זכות הייזום בגין השבת קרקע של המושבים והקיבוצים לטובת בנייה למגורים בערים השכנות. אנו מיד עם קבלת פניית הקשת המזרחית העברנו את עמדתנו שעיקרה הינו קודם שמכתבה של הקשת המזרחית לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי.

    עיקרי תשובתנו:

    בהקשר לזה נציין בראשית דבר, כי זכויות החקלאיים ואגודותיהם בקרקעותיהם אינן זכויות רופפות, אלא זכויות קנייניות שזכו להכרה בעשרות החלטות של מועצת מקרקעי ישראל (לרבות החלטה 1311 העוסקת בזכות חכירה לדורות) ואף בפסקי דין רבים, וניתן לפגוע בהן בעת שינוי יעוד אך ורק בהתאם להוראות שנקבעו זה מכבר בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

  • שאלת המיסוי בפיצול נחלה - מאת עו"ד עמית יפרח

    החלטה 979 (1464) מאפשרת פיצול נחלה , על פי ההחלטה ניתן יהיה לפצל מגרש מחלקת המגורים לשם בניית יחידות דיור , בתמורה לתשלום של 29.25% מערך הקרקע , המשלימים את ה 3.75%-  ששולמו כתנאי לכניסת החוכר להחלטה לכדי 33% מערך המגרש המפוצל, כאשר המגרש המפוצל יכלול זכויות בנייה שלא יפחתו מ 160- מ " ר , אשר ייגַרעו ממכסת זכויות הבנייה בחלקת המגורים . עוד נקבע , כי בכל מקרה תישאר בנחלה יחידת דיור עם זכויות בנייה כוללות שלא יפחתו מ 160- מ " ר , המשמשת בפועל למגורי בעל הנחלה , ולא ניתן יהיה להעבירה במסגרת הפיצול .

  • לסוכנות היהודית אין זכות לפיצוי כספי מהמושבים בעת שינוי ייעוד - מאמר מאת עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים

    בפסק דין תקדימי שניתן בשבוע שעבר קבע בית המשפט העליון כי החוזה המשולש, שעליו חתומה הסוכנות היהודית עם המדינה ועם יישובים חקלאיים אינו מקנה לה כל זכות במקרקעין של אותם יישובים — ולכן היא אינה זכאית לפיצוי כספי בכל מקרה של הפקעה או שינוי ייעוד בקרקעות החקלאיות שלהם. משמעותו הכספית של פסק הדין עבור כל הצדדים היא אדירה, שכן כיום קשורה הסוכנות בחוזים משולשים עם מאות יישובים בישראל.

  • תותר רכישת מגרשים להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה בישובים

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    לאחרונה תוקנו שתי החלטות חשובות בנושא הקצאות קרקע של רשות מקרקעי ישראל, האחת למושבים המבצעים הרחבה קהילתית והשנייה מתן הנחות לחיילי מילואים בהקצאת קרקע של רמ"י.

  • חוק מתחמי דיור מועדפים יצא לדרך

    מאת: עו"ד עמית יפרח 

    בשבועות האחרונים פונה רשות מקרקעי ישראל דרך המחלקה לקידום פדיון ושיווק  קרקע של הרשות לעשרות יישובים בהם הוגשו תוכניות לבניה למגורים בהתאם לסעיף 29 ב'  לחוק מתחמי דיור מועדפים.

    בפניה זו מודיעה הרשות לאגודת המושב או הקיבוץ כי בתוך משבצת היישוב הוגשה תוכנית מועדפת לדיור או תוכנית רחבת היקף לדיור למוסד התכנון המוסמך על פי חוק התכנון והבניה, ולפיכך בכוונת הרשות לפעול להשבת הקרקע המדוברת בהתאם לחוק ולהסכמי המשבצת של האגודה.

  • הוקמה ועדה בין משרדית לבחינת סוגיית הקרקע הזמנית וחוק ההתיישבות

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    בשנים האחרונות הוקמו מספר ועדות בין משרדיות אשר תפקידן היה לבחון סוגיות שונות בתוך המרחב הכפרי, שתיים מהידועות יותר היו ועדת הבר שעמד בראשה קובי הבר הממונה על אגף התקציבים דאז, ועדה זו בחנה את החלטה 979 המקורית ולימים הוציאה מתוכה את דו"ח הבר שממנו נגזרה 979 החדשה שמספרה כיום 1464 המאפשרת את היוון חלקות המגורים במושבים והמקבילה שלה המאפשרת את השיוך בקיבוצים, ועדה נוספת היתה ועדת רוטקופף שבראשה עמד מנכ"ל משרד המשפטים דאז גיא רוטקופף, ועדה זו הוקמה על ידי ממשלת ישראל לכבוד 100 שנות התיישבות ותפקידה היה לבחון את משטר הנחלות ולגבש מדיניות בנושאים הקשורים לכך במושבים ובקיבוצים, הועדה לא סיימה את דיוניה ופורקה טרם גיבוש דו"ח מסכם לממשלת ישראל.

  • האם הצוואה של בן הזוג הראשון בנחלה אינה רלבנטית?

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    כיצד יש להתייחס להוראות צוואתו של הראשון מבין שני בן הזוג בעלי זכויות בנחלה שנפטר?

    בשאלה זו עסק פסק דין חדש ותקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת אשר התייחס גם לעובדה שרבות מהנחלות בישראל רשומות הזכויות רק על שמו של אחד מבני הזוג.

    במשך 50 שנה התגוררו בני זוג בנחלה, היו רשומים כחברי אגודה, עבדו במשותף בהפעלת המשק החקלאי, התפרנסו ממנו במשותף למעט העובדה שהזכויות בנחלה היו רשומות על שמו של הבעל בלבד.

    לבני הזוג נולדו 2 ילדים אשר גרו בנחלה ועבדו בה עד לבגרותם, כאשר במהלך השנים נפטר הבן במהלך חייהם של ההורים והותיר אחריו צאצא אחד.

  • מבצע הסדרת חובות בהתיישבות לשימושים הלא מוסדרים

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    בשבוע שעבר התקבלה על ידי הנהלת רשות מקרקעי ישראל החלטת הנהלה (3967) אשר מטרתה לתמרץ מושבים ובעלי נחלות להסדיר את השימושים הלא מוסדרים שברשותם.

    הרקע לקבלת ההחלטה הינה העובדה כי בשנים האחרונות התקבלו מספר החלטות מועצה משמעותיות בעניין חתימת חוזים לדורות במושבים, עיגון זכויות בחלקת המגורים במושבים ובקיבוצים ואימוץ חלופת האגודה בקיבוצים (החלטות מועצה 1311, 1464, 1456 ו-1447). בחודשים האחרונים החל אגף חוזים לדורות ביישום החלטות המועצה הנ"ל. הסדרת שימושים לא מוסדרים בישובים אלה מהווה תנאי הכרחי להצטרפות להחלטות.

  • ועדת הביקורת ככלי לניהול המושב

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    בשבוע האחרון התחלנו סדרת מפגשים שמטרתם להעביר לחברי המושבים את חשיבות ועדות הביקורת במושבים ודרך התנהלותן. העברת המידע אל חברי המושבים בכל הדרכים האפשריות הינה אחת ממטרותיה של תנועת המושבים, מרכז הידע נכון שיהיה אצל חברי המושבים ולא רק בהנהגת התנועה או ועד המושב, אנו ממשיכים להעביר מידע בנושאי קרקעות, חברה ומשק כל העת באזורים השונים. הכנס בנושא ועדות הביקורת בא להעביר מסר חשוב למושבים כי הביקורת הינה כלי ניהולי ממדרגה ראשונה ושימוש נכון בביקורת יכול לקדם תהליכים במושב.

  • הזכות להתחשבנות הוכנסה ל 979

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    החלטה 979 על גלגוליה השונים עודכנה פעם נוספת במועצת מקרקעי ישראל האחרונה וכעת מספרה הינו 1464, אחד העדכונים החשובים ביותר הינו הכנסת הזכות להתחשבנות שהתקבלה בזמנו בהנהלת המינהל, כך שבגין פעולות מסוימות שייעשה בעל הנחלה היום ואשר ניתן לבצעם על פי 979 בתנאים מועדפים תעמוד לבעל הנחלה הזכות להתחשבנות במועד יישומה של 979.

    כאמור, ב979 בעל נחלה אשר החליט להיכנס להחלטה ולשלם את התשלום על חשבון ההיוון העתידי (3.75% ) יוכל לבצע כמה פעולות בנחלה בתנאי תשלום טובים מהמצב הקיים, הפעולות הינן בניה מעבר ל160 מ"ר ללא תשלום דמי היתר וזאת עד 375 מ"ר(בניגוד למצב הקיים בו על כל יחידה קיים פטור קשיח עד 160 מ"ר) , הפרדת מגרש מהנחלה בתשלום של 33% מערך המגרש המופרד (בניגוד להוראת אגף 62 המחייבת תשלום של 91% ) ובעת מכירת הנחלה תשלום דמי רכישה של 33% (כיום בעת מכירה משולמים דמי הסכמה למינהל).

    מטרת הזכות להתחשבנות הינה ראשית לא לפגוע בזכויות בעלי הנחלות אשר מבצעים פעולות כיום אשר בגינם קיימת החלטה מטיבה אך בשל עיכוב שלא תלוי בהם ביישום ההחלטה נמנע מהם לבצע על פיה את הפעולות.

  • הסדרת היחסים מעכבת פרישה מהאגודה הקהילתית – מאת עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף הקרקעות

    בשנים האחרונות הוקמו אגודות קהילתיות רבות במושבים ובקיבוצים אשר עשו בתחומן הרחבות קהילתיות וזאת כתוצאה מהרצון לייצר מסגרת ניהולית אשר תנהל את העניינים המוניצפאלים במושב ותקבץ לתוכה את כל תושבי המושב הן החקלאיים והן הקהילתיים.

    בנוסף הקמת האגודה הקהילתית נתנה למושבים מענה חלקי לחסרונות הקיימים בועדים המקומיים אשר הינם יציר החוק ושייכים לעולם המשפט הציבורי. האגודה הקהילתית מאפשרת "הגדלה" של הקופה הקהילתית כך שניתן דרכה להעמיד לטובת תושבי המושב שרותי קהילה, חברה תרבות וספורט רבים ומגוונים יותר.

  • בית המשפט קבע :האלמנה ממשיכה

    מאת: עו"ד עמית יפרח

    בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת נדרש לסוגיית הבן הממשיך, ובפסיקה תקדימית, קבע כי אלמנת "הבן הממשיך", שהלך לעולמו והותיר אחריו את הוריו, הינה "בת ממשיכה" במשק, על אף שבעלה המנוח, מונה לבדו כבן ממשיך טרם נישואיהם. בסכסוך דנן, הוגשה תביעה על ידי הורי המנוח, כנגד אלמנת בנם, באמצעות ב"כ עו"ד יעל פרי, לפיה התבקש בית המשפט להצהיר, כי האלמנה איננה בת ממשיכה בנחלה, וכי יש לרשום את הזכויות בנחלה על שם בן אחר מכח מסמכי העברה ללא תמורה שנחתמו על ידם.

    האלמנה, אשר יוצגה ע"י עורך דין אייל סודאי ממשרד עורכי הדין חיימסון סודאי, טענה כי האלמנה הינה בת ממשיכה וכי דין תביעת הורי בעלה המנוח להידחות.

    בית המשפט דחה את תביעת ההורים, וקיבל את עמדת האלמנה, וקבע כי היא הבת הממשיכה במשק.

  • מעשה בחמישה אחים - מאת עו"ד עמית יפרח

    סוגיית העברה הבין דורית הינה סוגיה אשר לצערנו לעיתים מייצרת קונפליקטים משפחתיים הן בין ההורים לבין ילדיהם, אולם לעיתים גם בין האחים לבין עצמם. כאשר ההורים מגיעים לרגע קבלת ההחלטה איך להעביר את המשק לדור הבא, חייבים הם לזכור שהחלטתם הינה לא רק כלפי אותו הבן הממשיך  אלא יש מצדם חובה לתת את הדעת גם לאותם אחים שלא קיבלו את המשק או לחילופין לאחים שממשיכים להתגורר במשק אחרי העברתו לבן הממשיך, ועל ההורים להסדיר את מערכת היחסים העתידית בינם לבין אותם ילדים, אולם לא פחות חשוב מכך בין הבן הממשיך לבין אחיו גם אחרי אריכות ימיהם של ההורים. 
  • המדריך להשכרת קרקע חקלאית לזמן קצר - מאת עו"ד עמית יפרח

    בשבועות האחרונים בעיקר בשל דרישות רשות מקרקעי ישראל לסימון שטחי המשבצות של האגודות החקלאיות במושבים ובקיבוצים , אנו נשאלים לא פעם מהי קרקע עונתית וכיצד ניתן לקבלה מרשות מקרקעי ישראל, ולהלן סקירה תמציתית בנושא.

  • ביהמ"ש הורה על פירוק שיתוף במשק חקלאי במושב - מאת עו"ד עמית יפרח

    לקריאת המאמר לחצו כאן
  • מינהל מקרקעי ישראל אינו יכול להעביר זכויות במגרשים בהרחבה ללא הסכמת האגודה - מאת עו"ד עמית יפרח

    בהקמת ההרחבות הקהילתיות במושבים עלה הצורך לעגן בחוזי המתיישבים החדשים הוראה אשר העברת זכויות לאחר תהיה מותנית על ידי המינהל בקבלת הסכמת האגודה להעברת הזכויות ואכן כך נעשה, בשנים האחרונות פנינו למנהלי המחוזות במינהל על מנת להקפיד על ההוראה הזו אשר מופיעה בסעיף 14 בחוזי החכירה של תושבי ההרחבות. הסוגיה הגיע לפתחו של בית המשפט לאחרונה ונקבע בה כך.

  • הבנים ממשיכים הלאה אבל לאן?

    סוגיית הבן הממשיך על ההיבטים השונים שלה.

    מאמר מאת עו"ד עמית יפרח

    לקריאה לחצו כאן

  • בית המשפט העליון פסק: ניתן לגבות תשלומים עבור שירותים הניתנים על-ידי האגודה הקהילתית השיתופית לחבריה

    מאמר מאת עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות

    במקרה שלפנינו עלתה לדיון סוגיה חשובה המעסיקה מושבים רבים שביצעו הרחבה ביישוב, והקימו אגודה קהילתית שבתוכה גם תושבי ההרחבה וגם בעלי הנחלות לטובת ניהול ה"מושב המורחב".

  • קבלה לחברות באגודה שיתופית רק בסמכות האסיפה הכללית

    מאת: עו"ד גלעד שרגא

    רשם האגודות השיתופיות קבע, כי אין בסמכות ועד ההנהלה באגודה שיתופית לקבל החלטה בדבר חברות באגודה, וכל שביכולתו לעשות זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית על קבלת מועמדותו לחברות באגודה.
    מה קורה כשהרוכשים לא התקבלו לחברות באגודה?
    ההחלטה על קבלה לחברות נתונה לאסיפה הכללית ולא לוועד האגודה!

  • עסקת מתנה בנחלה הנוגדת את חוק הירושה

    מאת: עו"ד גלעד שרגא

    כאשר לאחר העברת הזכויות במתנה בנחלה, בפועל נותרו עיקר הזכויות בנחלה בידי ההורים, הם ממשיכים להתגורר בבית המגורים, לקבל את ההכנסות מהאגודה ומממקורות הכנסה אחרים המצויים במשק ועל מקבל המתנה חלות הגבלות המונעות ממנו לעשות בנחלה כראות עיניו, הרי ש"העברת הזכויות" שהתיימרו ההורים להעביר בהסכם המתנה לאו העברה היא.

  • חוזה למראית עין – שני הסכמים למכירת נחלה אחת

    מאת: עו"ד גלעד שרגא

    כיצד יתייחס בית המשפט כאשר מובאת בפניו מחלוקת בין 2 צדדים לעסקת מכירת משק חקלאי, המבקשים לקבל סעד ועזרה בעסקה הבלתי חוקית שנערכה בינהם, במטרה להונות את רשויות המס?

  • קבלה לחברות באגודה שיתופית רק בסמכות האסיפה הכללית

    מאת: עו"ד גלעד שרגא

    רשם האגודות השיתופיות קבע, כי אין בסמכות ועד ההנהלה באגודה שיתופית, לקבל החלטה בדבר קבלה לחברות באגודה, וכל שביכולתו לעשות זה רק להמליץ בפני האסיפה הכללית על קבלת מועמדותו לחברות באגודה.

    מה קורה כשהרוכשים לא התקבלו לחברות באגודה? ההחלטה על קבלה לחברות נתונה לאסיפה הכללית ולא לוועד האגודה!

  • סכנת הוצאה מחברות באגודה

    מאת: גלעד שרגא, עו"ד

    מגורים מחוץ למושב - סכנת הוצאה מחברות באגודה!  בית המשפט קובע, כי די בהחלטת ועד האגודה, כדי להפקיע את חברותם של מי שאינם מתגוררים בתחום המושב, ואין צורך בהתניית כינוסה של האסיפה הכללית, על מנת לתת תוקף להחלטת ועד האגודה להוצאתם מחברות באגודה.

  • לא לוותר על השטחים

    מאת: מאת: עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים.

    ניסיונותיהם של ראש עיריית נתניה ושל ראשי ערים נוספים לנכס ליישוביהם את השטחים החקלאיים פוגעים באינטרסים של המדינה. מתוך אתר NRG

  • כיצד מפרש בית המשפט את כוונת ההורים?

    "ידעתי בני ידעתי" – הזכות לצוות את המשק

    מאת: עו"ד גלעד שרגא
    הפרשנות אשר ניתנת ע"י שופטים הנדרשים לדון בירושת המשק החקלאי, הינה פרשנות ששיקולי צדק ושוויון מעורבים בה, ומשקל פחות ניתן על ידם לרצונו של המצווה כפי שעולה מהמסמכים עליהם חתם המצווה. לא אחת, שמים עצמם שופטים במקום המצווה, נכנסים לנעליו ומבקשים לערוך מעין "צדק חלוקתי" בין היורשים, למרות שבעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא התכוון לכך, ורצונו האמיתי היה להעניק את הזכויות במשק לבן אחד בלבד.

  • הקטנת תשלום מס שבח במכירת נחלה

    מאת: גלעד שרגא, עו"ד

    מה עושים, כאשר בידי הנישום, מוכר הנחלה, אין את האפשרות להציג את המסמכים המעידים על ההוצאות המותרות בניכוי במסגרת סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין? מה יעשה נישום אשר איבד או לא שמר או לא קיבל את הקבלות, המעידות על ההוצאות השונות שנעשו בפועל במהלך השנים בנחלה ואשר הביאו להשבחת המקרקעין?

  • דין מיוחד לקרקע בצוואת המושבניק

    מאת: עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים.

    זוג חקלאים במושב הלכו לעולמם בזה אחר זה, כשמת האב, חתמו הבנות ויתור על חלקן בירושה, וכשהלכה לעולמה האם, התברר שציוותה את המשק כולו לבת אחת...

  • מחויבים לעבד את הקרקע

    מכתב מאת שי דותן – הרשות המוסמכת לביצוע חוק ההתיישבות

  • חובה להעביר את ההכרעה לאסיפה הכללית

    מאת: עו"ד עמית יפרח יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים

    במקרים בהם מדובר בפעולה שנויה במחלוקת, תהא על הועד חובה להעביר את ההכרעה לאסיפה הכללית

  • להתעשר? חוכרי הכפר רק רוצים זכויות עירוניות

    מאת: עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים

    החלטת בג"ץ לאפשר פיצול של חלקות מגורים בנחלות החקלאיות ולמכור בית אחד בשטחה - מעניקה לחוכר החקלאי חוזה חכירה ארוך טווח על בית מגוריו, בדומה לזכויות הקיימות למיגזר העירוני / דעה

  • החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל - כתבה שניה בסדרה

    החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל שאושרה בבג"ץ ביום 09/06/11, תנאי ההצטרפות להחלטה -(כתבה שניה בסדרה)

  • מהפכת המושבים והקיבוצים יוצאת לדרך

    עשרות שנים של חוסר וודאות ביחס לזכותם הקניינית, של ציבור החקלאים החוכרים את אדמותיהם ממנהל מקרקעי ישראל, הגיע לקיצו ע"י אישורו הסופי של בג"ץ בעניין החלטות מועצת מקרקעי ישראל העומדות לשנות את פני המושבים והקיבוצים.

  • עבדים היינו לבן הממשיך שמינינו

    מאת: גלעד שרגא, עו"ד

    אחד הפתרונות הקלים, הפשוטים, הזולים והמפתים ביותר לביצוע העברת זכויות בנחלה לדור ההמשך במושב, הינו מינויו של בן ממשיך בנחלה.

ניהול ושיווק האתר: Exactive Marketing      

 

 נחלה

 

  • |
  • © 2012 כל הזכויות שמורות לתנועת המושבים
  • |
  • מונסייט בניית אתרים