הצלחה למושב רועי בבית המשפט המחוזי בירושלים: מושב אינו צריך להקצות קרקע ומים לתושבים או לבנים שלא התקבלו לחברות

ביהמ"ש המחוזי בירושלים ביטל פסק דין של בימ"ש השלום אשר הורה לאגודה של מושב רועי בבקעת הירדן להקצות נחלות ומכסות מים לתושבים שלא התקבלו לשורותיה.  התביעה הוגשה על ידי קבוצת בנים של חברי המושב שגרים במושב אך לא התקבלו לחברות וביקשו לקבל חלק מהנחלות ומכסת המים של האגודה.

במהלך הדיון בערעור טען עו"ד יוסף ג'רסי כי תוצאת פסק הדין שניתן ע"י ביהמ"ש השלום מוחקת את האבחנה שבין תושבים שהינם חברי אגודה לבין תושבים שאינם חברי האגודה, ומרוקנת מכל תוכן את מוסד האגודה השיתופית ואת החלטת האסיפה הכללית של האגודה אשר החליטה שלא לקבל את המשיבים לשורות האגודה. כמו כן, טען עו"ד ג'רסי, כי התקשרות המשיבים לרכישת בתים בתחומי היישוב נעשתה כהתקשרות ישירה בין המשיבים לבין הגורמים המיישבים (החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית ומשרד השיכון), ולפיכך ככל שקיים חיוב להקצות להם מלבד הבתים שרכשו גם שטחים חקלאיים ומכסות מים, הרי שהכתובת לכך איננה האגודה השיתופית, אלא הגורמים המיישבים ואגודת המים, וכי אין לנגוס משטחי "משבצת" האגודה, וממכסת המים של האגודה.

עוד נטען ע"י ב"כ האגודה, כי ביהמ"ש השלום ביסס את פסק דינו בין היתר על פרשנות שגויה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 970.

בעקבות ההחלטה מסר עו"ד יוסף ג'רסי, כי קיימת חשיבות מרובה לפסק הדין ולהשלכותיו על כל ההתיישבות בארץ, וכי אלמלא בוטל פסה"ד שניתן ע"י בימ"ש השלום, היתה נוצרת קטגוריה חדשה של תושבים שאינם חברי אגודה אשר היו זוכים לקבל נחלות חקלאיות ומכסות מים זהות לאלו של חברי האגודות השיתופיות, וזאת מבלי לשאת בחובות החלות על חברי האגודות, ומבלי שיהיו כפופים לאגודה, לרשויותיה, לתקנונה ולהחלטותיה, ובכך למעשה לאיין דה - פקטו את מוסד האגודה השיתופית. הדבר היה גורם להצפת הערכאות המשפטיות בתביעות שהיו מוגשות ע"י תושבים שאינם חברי אגודות להשוואת מעמדם לזה של חברי האגודות, ולקבלת זכויות ונכסים בעלי ערך כלכלי רב, גם במקרים שבהם בקשתם להתקבל לשורות האגודה היתה נדחית.