שטחה המרבי של תכנית לשינוי ייעוד למטרת תעסוקה, נקבע בהחלטה הקודמת על פי אזורי עדיפות, במרכז הארץ 60 דונם נטו, באזור עדיפות לאומית ב' וביישובי מרחב התפר - עד 80 דונם נטו ובאזור עדיפות לאומית א', בקו עימות וברמת הגולן - עד 120 דונם נטו.
בין המינהל לבין הישוב החקלאי או התאגיד אשר הישוב החקלאי הינו בעל שליטה בו ייחתם הסכם פיתוח ל3- שנים, ובכפוף לעמידה בתנאי הסכם הפיתוח ייחתם בין הצדדים חוזה חכירה ל - 49 שנים. חוזה החכירה יכלול תנאי בדבר אפשרות חידושו לתקופה של 49- שנים נוספות.
בגין ההקצאה ישולמו למינהל מלוא דמי החכירה המהוונים, על פי השיעור הנהוג לאותו יעוד באזור בו מצוי הישוב, עפ"י מפת אזורי העדיפות הלאומית אשר תהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה להקצאה.
המושב יהיה רשאי להעביר חלק מזכויותיו לאחר, ובלבד שזכויותיו במיזם, לאחר ההעברה, לא תפחתנה מ26%- בכל אחד מאלה: בהון המניות בתאגיד, בזכות למנות מנהלים בתאגיד ובזכות לרווחים מהתאגיד.
כאמור, במועצת מקרקעי ישראל האחרונה, אושר שינוי נוסף בהחלטה אשר על פיו האגודות תהינה רשאיות לבצע שימוש לתעסוקה על פי אישור לשימוש חורג, והמינהל יחתום עם האגודה על עסקה למשך השימוש החורג המאושר.
התשלומים שיחולו על האגודה יהיו בשיעורים משתנים על פי אזורי העדיפות הלאומית .
ההחלטה קובעת כי לאחר התשלום דמי השימוש וחתימת חוזה הרשאה, האגודה תהיה רשאית להשכיר את השימוש או לבצע אותו על ידי מי מטעמה ובתנאי שלא תבצע העברת זכויות בגין הקרקע, ובלבד שתקופת ההשכרה לא תעלה על תקופת האישור לשימוש חורג.
מדובר בשינוי אשר היה מתבקש לאור התשלום של האגודות בגין השימוש בקרקע במסלול של שימוש חורג שהינו גבוה ממחיר הקרקע המלא.
כאשר בוחנים את המימוש של החלטה 949 ואת נושא השימוש המשותף באמצעי ייצור בקרב המושבים השונים, ניתן לראות כי לא מתבצע שימוש נרחב באמצעים העומדים לרשות האגודה וזאת על אף היתרונות הכלכליים החבויים בה.
על האגודה לנצל החלטות כאלו המקנות להן יכולת לייצר מקורות הכנסה ברמת המקרו ותוך כדי כך לעשות שימוש במקור הכנסה זה על מנת לשדרג את תשתיות המושב, את חזות המושב ואת השירותים הניתנים לחבר האגודה ולהבטיח לאגודות חוסן כלכלי ויציבות לאורך זמן.