***
שינויים אלו יגרמו לכך שמאות משפחות ואלפי חקלאים יסגרו את משקיהם החקלאיים וימצאו
עצמם ללא פרנסה, בעיקר בפריפריה ובגבול הצפון זאת מבלי שהצרכן ירוויח משהו ***
ראשי מועצות אזוריות מכל הארץ הגיעו לתמוך ולהביע מחאה *** יו"ר התאחדות
חקלאי ישראל, מאיר צור:
"חוק ההסדרים
יחסל ענפים חקלאיים שלמים *** חקלאים: "העברת חוק ההסדרים ישאיר אותנו ללא
פרנסה ויחסל אותנו"
החקלאים
נגד חוק ההסדרים: התאחדות חקלאי ישראל קיימה הבוקר ארבע הפגנות גדולות בצמתים
מרכזיים בארץ – צומת יוקנעם, תימורים, צומת הערבה. וגילת. שיבושי תנועה רחבים
התקיימו בצומת יוקנעם וקסטינה, צומת הערבה נסגר, בצומת גילת נחסמו משאיות לכניסת
סחורה חקלאית לעזה. החקלאים הגיעו לצמתים עם טרקטורים ושפכו מכלי חלב וחציר ואף
הסתובבו עם ארונות קבורה.
ההפגנות
יתקיימו בעקבות כוונת האוצר לעשות שינויים מרחיקי לכת, באופן חד צדדי, במסגרת חוק
ההסדרים בענפים- הפטם, הצאן, הדגים והצמחים. שינויים אלו יגרמו לכך שמאות משפחות
ואלפי חקלאים יסגרו את משקיהם החקלאיים וימצאו עצמם ללא פרנסה, בעיקר בפריפריה
ובגבול הצפון זאת מבלי שהצרכן ירוויח משהו. ראשי מועצות אזוריות מכל הארץ הגיעו
לתמוך ולהביע מחאה ביניהם אייל בצר, יו"ר המועצה האזורית עמק יזרעאל, גדי
ירקוני, יו"ר המועצה האזורית אשכול, כרמל סלע, ראש המ.א. חוף הכרמל, יורם
קרין, ראש המ.א. עמק המעיינות, שי חג'ג', ראש המ.א. מרחבים, סגן ראש המועצה
האזורית הגלבוע, שניר פרידמן, סיו"ר המ.א. מעלה יוסף, יוסי אדוני.
בהתאחדות
חקלאי ישראל מדגישים כי לא רק שהחקלאי ימצא עצמו ללא פרנסה אלא גם שהצרכן לא
ירוויח כלום. יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור
מזהיר: "ההורדה לצרכן תתבטא במספר אגורות בלבד אל מול ההשלכה לחקלאי
שהוא וכל בני משפחתו יאבדו את פרנסתםוהכל בשביל ייבוא פרוע". מה עוד שההשלכות
יהיו ברורות - הייצור והעיבוד ירוכזו במספר ידיים מצומצם ולמעשה את
החקלאים יחליפו מונופולים גדולים.
בהתאחדות
חקלאי ישראל מוסיפים שפתיחה לייבוא משמעה "שוק פרוע בענף" שכן כיום
המחיר מפוקח ופתיחת הייבוא תביא לכך שלא יהיה ניתן לשלוט על המחירים. מה עוד שיש
השלכות לטווח הארוך שכן, ברגע שיהיה חרם על מדינת ישראל, סנקציות בינלאומיות או
לחלופין שפעת עופות או מחלה כזאת או אחרת, תהיה בעיית יבוא במדינה ואז יהיה מחסור
חמור ולא יהיה שוק מקומי להסתמך עליו.
מזכ"ל
תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור אומר היום:
"הגענו לצו השעה. שר האוצר נכנע לפקידי האוצר ושם לו למטרה לחסל ענפים
חקלאיים שלמים. החקלאות היא לא עוד סעיף תקציבי. החקלאות היא ערך שחשוב למדינה.
אני אומר עד כאן! כחלון אל תחסל את פרנסתם של אלפי חקלאים השומרים על גבולות
המדינה ושזו פרנסתן היחידה, אל תהיה גיבור על החקלאים".
עוד הוסיף
צור ואמר: "על כחלון להבין שההשלכות על הצרכן יתבטאו לא בשקלים אלא במספר
אגורות בלבד לעומת ההשלכות על אלפי חקלאים מובטלים שימצאו עצמם ללא כל
פרנסה".
לגבי
חרמות וסנקציות בינלאומיות על מדינת ישראל הדגיש צור: "אנחנו נמצאים רגע לפני
שלא יהיה לנו שוק מקומי להסתמך עליו. ובמידה והרפורמות יעברו בחוק ההסדרים ויהיה
חרם מטורקיה או מסין או סנקציה כזאת או אחרת, תהיה כאן בעיית יבוא חמורה. כחלון-
האם אתה תיקח אחריות או פקידיך?".
צור סיים
את דבריו ואמר: "אנחנו בעד רפורמה בחקלאות אבל לא רפורמה במסגרת חוק ההסדרים,
אלא במסגרת הסכם ארוך טווח ל-15-20 שנה אשר יסדיר את כלל נושאי החקלאות".
מזכ"ל
התנועה הקיבוצית, ניר מאיר אמר: "זה זמן מה שהנהגת התנועות והארגונים
החקלאיים עמלים מול משרד האוצר על הסרת הגזרות הצפויות בתחום העופות, הדגים, הצאן,
מועצות המגדלים, וביטול מס מעסיקים על העובדים הזרים.
לצערי,
התסריט השנתי המתוזמר ע"י נערי האוצר, חוזר על עצמו, אך הפעם בצורה נבזית תוך
קמפיין שקרי לפיו החקלאים היושבים בגבול הצפון, בבקעה ובערבה אחראים על יוקר המחיה
בישראל.
נאמר זאת
מפורשות- חקלאות היא אינה סעיף תקציבי! חקלאות היא התיישבות. חקלאות היא ריבונות
המשרטטת את גבולות הארץ. לצערנו משרד האוצר החליט להיות גיבור על החקלאים ולחסל
ענפים שלמים ע"י רפורמות אלימות, לפיכך החלטנו לצאת למאבק מאוחד, שכם אל שכם
עם אחינו מהמושבים, נגד משרד האוצר ולמען הפרנסה של כולנו. זהו קרב על הבית, זהו
קרב על דרך חיים".
ראש
המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר אמר: "מאמץ של דורות עלול לרדת
לטימיון כאשר היציבות החקלאות תפגע אנושות. דור ההמשך לא ימשיך והמדינה כולה
תיפגע. אסור שחוק ההסדרים יפגע בחקלאות ובחקלאים".
ראש המ.א.
עמק המעיינות, יורם קרין: אנחנו יוצאים למאבק על דמותה ומעמדה של החקלאות
בישראל. החקלאות מהווה חלק משמעותי בתעסוקה והפרנסה בעמק המעיינות ועתידו של העמק
תלוי בה. הרפורמה במדגה תגרום לחיסום הענף. אנו קוראםי לאוצר להוציא את הרפורמות
בחוק ההסדרים ולפעול לחיזוקם של החקלאים והחקלאות".
ראש המ.א.
חוף הכרמל, כרמל סלע: חקלאות היא הבסיס לשמירת הגבולות של המדינה. חקלאות זה קרקע
וזה ערך. פערי התיווך גורמים ליוקר המחיה, עלות הקרקע, המיסים והנטל על החקלאים
הוא קשה מנשוא, לא כל דבר ניתן לייבא, חוסן המדינה הוא בתצרוכת ויצור המזון".
מאיר
יפרח, יו"ר ארגון מגדלי הירקות: "אנו עומדים על זה שההתחייבות של שר
האוצר ומנכ"ל המשרד שרפורמות בחקלאות לא יואשרו בחוק ההסדרים ללא תיאום עם
הארגונים. לא נוותר".
יוסי
יעיש, מזכיר ארגון הדגים אומר: "ביטול המכס על הדגים יביא לסגירה של ענף
המדגה הישראלי. מגדלי הדגים הישראלים לא יוכלו להתחרות במגדלים הסינים ויסגרו את
משקיהם ויכנסו למעגל האבטלה".
אילנית
דדוש קפלון, מנכ"לית ארגון עזיזה המייצגת את מגדלי הצאן אומרת:
"העברת חוק ההסדרים ישאיר אותנו ללא פרנסה ויחסל אותנו ואת ענף הצאן בכל הפריפריה
בארץ" .
חמי ברקן
מעין יהב: "יש לשמר את המשק המשפחתי. אין לחקלאי הערבה קיום בלי
החקלאות. מצילים את החקלאות זו לא קלישאה".
חזי
דניאל, חקלאי ממושב אחיטוב: "עלינו להילחם ללא פשרות על התמורה המגיעה על
התוצרת החקלאית שלנו ועל עתידנו".
אלי אהרון
מארגון מגדלי הירקות הוסיף: "הממשלה מרשה לעצמה להכניס את ידה לכיסיהם
המרוקנים ובשיא חוצפתה מצהירה שזה הפתרון שהיא נותנת לבעיית יוקר המחיה. אנו
יוצאים כנגד תכנית השמד של המדינה כנגד חקלאיה"
כזכור,
בתקופה האחרונה ניהלה התאחדות חקלאי ישראל משא ומתן עם שר החקלאות, אורי
אריאל, שר האוצר, משה כחלון, מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו ועם אנשי
משרדם לגבי כוונת משרד האוצר לערוך שינויים מרחיקי לכת בחוק ההסדרים בענפים
חקלאיים רבים לרבות – ענף ההטלה, הפטם, הצאן, המדגה והצמחים ולגבי העובדים הזרים. החקלאים
כמובן הביעו התנגדות נחרצת.
בשיחה
שהתקיימה במוצאי שבת עם משרד החקלאות הסתבר שבכל הגזירות שהאוצר תכנן להעביר
במסגרת חוק ההסדרים אכן מתוכננת לעמוד לדיון בקבינט הכלכלי שיתקיים בימי שלישי
ורביעי הקרובים. כמו כן, אין בכוונת האוצר להעלות את סוגיית העובדים הזרים בחוק
ההסדרים.
כך
שבכוונת האוצר להעלות את כל הנושאים השנויים במחלוקת, שוב ובאופן חד צדדי וללא
הסכמת משרד החקלאות והחקלאים. לנושאים השלכות כבדות ותקדימיות לגבי כמעט כל חקלאי
וחקלאי ברחבי הארץ ובכל ענפי החקלאות.
מאבק
החקלאים – חוק ההסדרים ותקציב המדינה
מצילים את
החקלאות וההתיישבות במדינה
חקלאות
ישראלית היא שליחות לאומית
·
החקלאות
שומרת על ביטחון המדינה – שמים את החקלאות בראש הסדר הלאומי: ההתיישבות החקלאית
הוקמה עוד לפני קום המדינה. החקלאים במושבים, קיבוצים ובמושבות משמשים כגדר חיה
בגבולות מדינת ישראל ובלעדיהם לא תהיה מדינה. החוסן הלאומי של מדינת ישראל,
בפריפריה בכלל וביישובי הגדר בפרט, מתבסס על קיומה של ההתיישבות החקלאית. החקלאות
היא שמירה על ביטחונה של המדינה וגבולותיה.
·
החקלאות
כמספקת את ביטחון המזון: ההתיישבות החקלאית מהווה עוגן כלכלי אזורי ומבטיחה ביטחון
תזונתי לתושבי המדינה לאורך כל השנה, תוך צמצום התלות ביבוא של תוצרת חקלאית טרייה
במקרה של חרמות ומצבי מלחמה. החקלאות היא נדבך דרמטי ביצירת תעסוקה היקפית בתחום
התעשייה והשירותים.
·
החקלאות
היא התפארת של המדינה - כל דבר טוב שהמדינה בנתה היא מנסה להרוס אותה: לרבות השנים
החקלאות במדינת ישראל, שהייתה גאוות המדינה והתבססה על חדוות היצירה הצטמצמה. כיום
ישנם רק כ- 15 אלף חקלאים המספקים את ביטחון המזון לכלל תושבי ואזרחי המדינה,
תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית. עם השנים, המדינה החליטה לפגוע אנושות בחקלאים
והתוצאה ברורה: רפתות נסגרות (בשנת 2014 נסגרו כ- 110 רפתות), לולים נסגרים, מטעים
ועוד. האוצר רוצה לפגוע ברווחיות החקלאים ובמפעל חייהם והכל בשביל ייבוא פרוע.
ההשלכות יהיו ברורות – תוך מספר שנים לא יהיו חקלאים בארץ.
חוק
ההסדרים רוצה לעשות שינויים מרחיקי לכת בענפים: מדגה, פטם, צאן ומועצת צמחים.
·
החלטות
בחוק ההסדרים נועדו:
1. לא
לאפשר את קיום המשק המשפחתי בארץ.
2. לבטל
את ההתארגנות של החקלאים
3. לקיים
שוק חקלאי פרוע, בו ישלטו ההון והמונופולים.
·
פקידי
האוצר מתכופפים מול כל טייקון אך הם גיבורים מול החקלאים של גבול הצפון (סעיפי
"חיסול החקלאות" לא היו מתקבלים אם המגדלים הם שרי אריסון או יצחק
תשובה).
·
סעיפי
חוק ההסדרים הם חיסול החקלאות הישראלית והעברת משק המזון לידיים זרות – סינים,
טורקים ועוד.
·
בעידן
של סנקציות בינלאומיות וחרמות על ישראל הופך הצרכן הישראלי ל"בן ערובה"
של גורמים זרים אשר עלולים לעצור בין רגע את האספקה של התוצרת החקלאית, ללא גידול
מקומי.
על מה
אנחנו נלחמים / ההשלכות על החקלאים
·
אלפי
משפחות בפריפריה צפויות לסגור את מפעל חייהם ולמצוא עצמם ללא פרנסה:
שינויים
בענפי החקלאות, במסגרת חוק ההסדרים, כפי שמשרד האוצר רוצה לעשות משמעם סגירה
של אלפי עסקים משפחתיים, רובם בפריפריות בגבול הצפון. למשל:
1. ביטול
התכנון בענף הצאן משמעו סגירת כלל המשקים המשפחתיים, יישארו שלושה דירים
גדולים ואנו נחזור כ- 30 שנה אחרונה.
2. בענף
המדגה (הדגים) משמעו שמאות חקלאים מתפרנסים בצפון סמוך לגבול צפויים להיפגע
ולסגור את משקיהם ועוד אלפי עוסקים נלווים באזורים אלו יישארו ללא פרנסה.
·
פגיעה
בצרכנים: הצרכן לא ירוויח כלום. בטווח הארוך המחיר לא רק שלא ירד, אלא צפוי
לעלות. הייצור והעיבוד ירוכזו במספר ידיים מצומצם ולמעשה את החקלאים יחליפו
מונופולים גדולים.
·
האוצר
רוצה לפגוע ברווחיות החקלאים ובמפעל חייהם והכל בשביל ייבוא פרוע. ההורדה
לצרכן תתבטא במספר אגורות בלבד אל מול ההשלכה לחקלאי שהוא וכל בני משפחתו יאבדו את
פרנסתם.
·
ביטול
התכנון בענפים משמעו חזרה כ- 30 שנה אחורה למצב שאין פיקוח על הגידול, על החיסונים
ועוד.
·
החקלאות
היא לא עוד סעיף תקציבי. החקלאות היא ערך שחשוב למדינה.
·
המשך
התכנון אומר סדר בענף הגדול ביותר לרבות מחירים מפוקחים ושליטה על המחיר לצרכן
(ענף הפטם, הצמחים, צאן) סכנה לבריאות הציבור
·
פתיחה
לייבוא משמעה "שוק פרוע בענף":
1. כיום
המחיר מפוקח , בטווח הארוך לא יהיה ניתן לשלוט בזה.
2. יש
בנוסף, השלכות גם לטווח הארוך: ברגע שיהיה חרם על מדינת ישראל, סנקציות בינלאומיות
או לחלופין שפעת עופות או מחלה כזאת או אחרת, תהיה בעיית יבוא במדינה ואז יהיה
מחסור חמור ולא יהיה שוק מקומי להסתמך עליו.
מה אנחנו
דורשים?
·
להוריד
לאלתר מחוק ההסדרים את כלל השינויים שבכוונת האוצר לעשות בענפי – הפטם, צאן, מדגה
וצמחים.
·
לנהל
מו"מ עם משרד החקלאות והאוצר, שלא בחוק ההסדרים, להסכם ארוך טווח
ל-15-20 שנה אשר יסדיר את כלל נושאי החקלאות.
·
שמים
את החקלאות בראש הסדר הלאומי – החקלאות שומרת על ביטחונה של המדינה ועל גבולותיה
והיא חייבת ומחויבת לשמור על החקלאות במדינה.
הכנסת
נושא העובדים הזרים לחוק ההסדרים
·
ביטול
מס מעסיקים: מזה קרוב לחמש עשרה שנים, החקלאים משלמים למדינה היטל בגובה 10%
מעלות שכרו של כל עובד זר שהם מעסיקים.
ישראל היא
המדינה היחידה מבין מדינות ה
OECD-
בה
ההיטלים מכוונים להעלאת עלות ההעסקה של העובדים הזרים כמכשיר ליצירת העדפה לעובדים
מקומיים. המס אינו אפקטיבי, שכן מעטים העובדים הישראלים המוכנים לעסוק בחקלאות
בתנאים הקשים ובמיקומים הגיאוגרפים הדרושים לביצוע העבודה.
אנו רואים
במס זה גזל אשר לא קיים בשום מקום אחר בעולם.
כיום
מועסקים בחקלאות 25 אלף עובדים זרים, ותשלומי המס למדינה הם של כ– 140 מיליוני
שקלים. אנחנו דורשים את ביטול מס מעסיקים המושת כיום על החקלאים לגבי העובדים
הזרים לאלתר.
·
הפחתת
עלויות החקלאי, המעסיק עובדים זרים, באשר להלנה ותנאי מגוריו של העובד הזר: החקלאי
כיום נושא בעלויות חודשיות גבוהות על מנת לעמוד בדרישות החוק למגורים הולמים ומנגד,
החוק איננו מאפשר ניכוי משמעותי מהעובד. אנו דורשים אפשרות הפחתה בחוק אשר
ינוכו משכרו של כל עובד זר.
·
החזרת
נקודות הזיכוי לעוסקים בחקלאות.
